מה בין ביקור עסקי לעבודה בישראל

ישראל הפכה בשנים האחרונות ליעד מרכזי עבור שורה ארוכה של חברות, משקיעים וגורמים שונים המגיעים למשלחות, סיורים וביקורים באופן תכוף. לצדם, על רקע העלייה בשיתופי הפעולה בין חברות בינלאומיות לחברות מקומיות, ניכרת מגמה הולכת וגוברת של ניוד עובדים לישראל והעסקתם על ידי חברה זרה או מקומית.

אולם, קיים הבדל מהותי בין ביקור עסקי בישראל לבין הגעה למטרות עבודה. בעוד שמבקר עסקי נדרש לאשרת תייר מסוג ב/2 (המאפשרת לו לשהות בישראל לתקופה של עד 3 חודשים וללא אפשרות לעבוד בה), הרי שמומחה זר שמגיע למטרות עבודה מחויב בהוצאת היתר עבודה ואשרת עבודה מסוג ב/1 המאפשרת לו לעבוד בישראל, למשך תקופה קצובה. במקרה כזה, החברה הישראלית או הזרה דואגות מבעוד מועד להוצאת היתר ואשרת עבודה מתאימים, שכן אחרת הוא יעבור על החוק.

יחד עם זאת, לא פעם עשוי להיווצר מצב שעובד שנמצא בביקור עסקי בישראל, עובר ללא ידיעתו על החוק ועובד בה. במקרה כזה, קיימת כיום פרצה בחוק ואין הגדרה ברורה של מהי עבודה בישראל.

רשות האוכלוסין וההגירה יחד עם מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים אגף היתרים – ענף מומחים ומשרד הכלכלה , הם הגוף האמון על מתן היתרי עבודה בישראל, נותן מענה לשאלות כאשר הוא מגדיר כעבודה בישראל כל פעילות אקטיבית ויצרנית בעלת ערך כלכלי המתבצעת בתחומי מדינת ישראל.

חשוב להבין כי עצם ביצועה של העבודה בתחומי מדינת ישראל היא זו שמגדירה את הצורך בקבלת היתר ואשרה רלוונטית. לסוגיית מיקום שבו בפועל מבוצעת אותה עבודה יצרנית אקטיבית (מפעל, בית מלון וכיוצ"ב) או לזהות המשלם (החברה בישראל הוא החברה בחו"ל) אין משמעות מבחינת ההגדרה של משרד הכלכלה.

הגדרה זו מסייעת בחידוד ההבדל שבין ביקור עסקי לבין עבודה בישראל. בעוד שעבודה בישראל היא פעולה יצרנית אקטיבית, הרי שביקור עסקי מיועד לביצוע פגישות עסקיות, השתלמויות עסקיות וכדומה שבהן לא נעשית עבודת אקטיבית יצרנית. גם אורך הביקור משמש כגורם מבדל שכן שהייה של מספר ימים או מספר שבועות לכל היותר מעידה לרוב כי מדובר בביקור עסקי – וכל זאת, כאמור, בתנאי שלא נעשתה בו פעילות יצרנית אקטיבית.

הגדרה נוספת שמסייעת להבדיל בין המונחים השונים היא "Hands On", ובהקשר הזה מדובר בתרגום פשוטו כמשמעו: כאשר אדם מבוצע פעולה שמצריכה שימוש בכלים קלים או כבדים ולו ליום אחד בלבד, הרי שהוא בחזקת עובד בישראל – ומתוקף כך נדרש לאשרה מתאימה. באותו אופן, גם יועץ שמגיע לשם מתן ייעוץ, יוגדר כעובד ויידרש גם כן לאותם הליכים.

לאור זאת, במקרים שבהם קיים ספק או חוסר וודאות, והחברה השולחת איננה יודעת האם ביקורו של העובד העתידי נחשב לעבודה, מומלץ לפנות למשרד עו"ד המתמחה בדיני הגירה וניוד מומחים זרים. כמו כן יובהר כי עבודה בישראל ללא אשרה – גם אם בוצעה בחוסר ידע או טעות – גוררת סנקציות כלכליות ופליליות קשות.