חוק עובדים זרים
חוק העסקת עובדים זרים בא להגן על העובד הזר ומעסיקו. כמובן שהכניסה של עובד זר נמצאת תחת הגדרת חוק הכניסה לישראל.
בדומה לעובד ישראלי, גם עובד זר זכאי ליחס הגון ואנושי שבמסגרתו תוקננו תקנות וכללים שעל המעסיק והעובד לעמוד בהם כמו:
– ביטוחים: ביטוח בריאות, ביטוח לאומי וביטוח פנסיוני
– פיקדונות: פקדון חודשי בענפי הבניה, טכנולוגיה, סיעוד, מלונאות ותעשייה
– פקדון מיוחד למבקשי מקלט
– מקום מגורים הגון ואנושי
– חוזה ושכר הגון
כמו כן תוקננו הוצאות וניכויים אשר מותרים על פי חוק לנקות משכרו של העובד הזר כמו: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, החלק היחסי של העובד הזר בביטוח הפנסיוני, החזר הוצאות במגורים, מקדמות, חובות, קנסות ודמי תיווך במקרים מסוימים.
כאמור, תקנות אלו יכתבו ויחתמו בחוזה שכר הגון ואנושי.
עובדים זרים בישראל
מאז תחילת שנות התשעים, חל גידול ניכר בעובדים הזרים במדינת ישראל, אשר הגיע לכ-20 עלף עובדים זרים, בעיקר פלסטינאים מהשטחים. הפיגועים והאינתיפאדות גרמו למחסור של עובדים פלסטינאים, זירזו את עליית העובדים הזרים בעיקר בענפי הבניין, החקלאות והסיעוד.
יש לציין כי מקצועות אלו, בניין, חקלאות וסיעוד הפכו לנורמה בחברה הישראלית לא רק בגלל מיעוט העובדים הפלסטינאים אלא גם בגלל מקצועות שהישראלים מדירים את רגליהם ואינם מעוניינים לעסוק בהם.
לדוגמא, ענף הבניין, הטענה גורסת כי המחסור בדירות נובע מחוסר עובדי בניין, למרות שהערכה היא שמעל 65 אלף פועלים פלסטינים עוסקים בתחום ועוד מעל ל-16 עובדים זרים מועסקים בו, אינם מספיקים והדבר עלול להביא לעליית מחירים בתחום הדיור של עד כ-8%. ענף הבניה דורש כ-30 אלף אישורי עבודה נוספים לעובדים זרים על מנת להחיות את שוק הבניין שלאחר התפרצות מגפת הקורונה.
אומנם בתחום הבניה הבסיסית והראשונית – שלד, טיח וריצוף מועסקים עשרות אלפי עובדים זרים (פלסטינאים וממדינות אחרות), ללא עובדים אלו והדרישה לעוד כ-30 אלף עובדים זרים נוספים לא יוכלו כ-220 אלף עובדים ישראלים להשלים את עבודות הבנייה והתשתית. הקורונה גרמה לעיקוב של לפחות שנה במסירת הדירות וכדי לסגור את הדרישה של כ-60 אלף דירות בנוסף ל-40 אלף שהחלו בבנייתם במהלך השנה האחרונה יש להוסיף עובדים זרים בתחום זה. ללא ספק ישנה השתלטות של עובדים זרים בתחום הבניה והסדרים כמו חוק העסקת עובדים זרים והסדר חוק הכניסה לישראל מאפשר זאת.
