סירוב כניסה לישראל

גירוש מישראל – מסורבי כניסה 

חוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952, הינו מקור הסמכות הייחודי והיחידי ביחס לכניסתו של אדם לישראל. אזרח ישראלי רשאי להיכנס לישראל ללא אשרה. מי שאינו אזרח ישראלי, תהיה ישיבתו בישראל על פי רישיון ישיבה לפי חוק זה בלבד.

לשר הפנים ופקודיו, לרבות משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה וכו' סמכות נרחבת ביחס ליישום חוק הכניסה לישראל ונהליו.

בהתאם לחוק הכניסה לישראל, נתונה בידי ביקורת הגבולות, שר הפנים ופקודיו הזכות לסרב כניסה לישראל למי שאינו מחזיק באשרת כניסה לישראל ולמי שהוחלט כי אינו זכאי לאשרה במועד כניסתו לישראל.

אם נמצא מסיבה כל שהיא כי האדם אשר מבקש להיכנס לישראל אינו זכאי להיכנס, רשאי קצין ביקורת הגבולות לעכבו עד למועד גמר הבירור בעניינו או עד ליציאתו מישראל.

במידה והוחלט כי אדם אינו רשאי להיכנס לישראל, עומדות בידי קצין ביקורת הגבולות שתי אפשרויות, הראשונה, להחזיק את המסורב בהמתנה של מספר שעות בחדר מיוחד בחזקת ביקורת הגבולות בנתב"ג, והשנייה, להעבירו כמסורב כניסה למתקן כליאה "מתקן משמורת בנתב"ג" אשר תכליתו להחזיק מסורבי כניסה ומורחקים עד להרחקתם מישראל.

סירוב כניסתו של אדם לישראל פרט להיותו פוגע ומשפיל, טומן בחובו השלכות מרחיקות לכת בקשר ליכולתו של אותו אדם להיכנס לישראל בשנים הקרובות ואף יכול להשפיע על כניסתו למדינות אחרות לרבות ארה"ב ומערב אירופה.

טיפול בסירוב כניסה באופן מידי, יאפשר ניהול "מו"מ" עם ביקורת הגבולות ומשרד הפנים. במקרים מסוימים ניתן יהיה לבטל את חותמת הגירוש מישראל, ניתן יהיה למנוע את כליאת מסורב הכניסה, ואף לאשר את כניסתו לישראל, כמובן בכל מקרה לגופו.

במקרה של מעוכב ו/או מסורב כניסה לישראל, מומלץ להתייעץ באופן מידי עם עו"ד אשר מתמחה בדיני הגירה לישראל וזאת על מנת לקבל את התוצאות הטובות ביותר שניתן.

שכר מומחים זרים

שכרו של מומחה זר בהעסקה ארוכת טווח (מעל 90 ימים)

לאור תהליך הגלובליזציה העולמית המתרחש בעשורים האחרונים, חל גידול משמעותי במעבר של כוח עבודה מיומן בין מדינות. בעיקר מדובר בכוח אדם בעל מומחיות ייחודיות שאינה קיימת או קיימת במידה מועטה במדינת היעד.

בארץ, מוגדר "מומחה זר" כעובד בעל מומחיות ייחודית שאין בנמצא בישראל או קיימת במידה מועטה ואשר "הממונה" – רשות האוכלוסין וההגירה, החליט להתיר את העסקתו, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי ובהתחשב, בין היתר, בהוראות החוק והחלטות הממשלה הרלוונטיות ובמאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.

על מנת לקבל היתר העסקה למומחה זר בישראל, ישנם מספר פרמטרים שהמעסיק נדרש לקיים, כאשר העיקרי שבהם הוא שכרו של המומחה הזר.

חוקי ההגירה הרלוונטיים לרבות  סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד- 1974, וחוק הכניסה לישראל – 1952, התשי"ב- אינם מגדירים מהו שכר המינימום אותו יש לשלם למומחים זרים אך מכוחם התקבלו מספר החלטות ממשלה שקבעו כי שכרו של מומחה זר לא יפחת משכר השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק כפי שיקבע ע"י המוסד לביטוח לאומי מדי שנה קרי, 19,604 ש"ח (נכון לשנת 2018).

מקור נוסף לדרישה לכפל השכר הוא נוהל רשות האוכלוסין וההגירה מספר 5.3.0041, אשר מציין לא רק את הדרישה כי שכר היסוד החודשי שישולם למומחה הזר לא יפחת מפעמיים השכר הממוצע במשק למשרת שכיר. אלא בנוסף, מפרט כי הממונה רשאי להציב רף שכר גבוה יותר אם בענף העבודה בו נדרש המומחה הזר, השכר הרגיל גבוה מהשכר הממוצע במשק, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי.

קביעת שכרו של המומחה הזר המועסק בישראל על כפל השכר הממוצע במשק נועדה לעודד העסקת עובדים ישראלים כדרך קבע, ומומחים זרים רק כאשר אין אופציה אחרת.

שכר יסוד של כפל השכר הממוצע במשק, מהווה שכר בסיס ברוטו אשר על בסיסו תחושב תוספת השכר בגין שעות נוספות.

בחישוב שכר היסוד, אין לנכות סכומים בגין מגורים או סכומים נלווים, ואין לנכות סכומים בגין ביטוח רפואי העולים על הסכומים כמפורט להלן:

ניקוי מקסימלי עבור מגורים הולמים (מעודכן לשנת 2018)

סכום בשקלים חדשים

אזור המגורים 

 411.56

 ירושלים

 467.98

 תל-אביב 

 312.01

 חיפה 

 312.01

 מרכז 

 277.37

 דרום 

 255.21

 צפון

כאשר המגורים שסיפק המעביד לעובד הינם בבעלותו של המעביד, לא ינכה משכרו של העובד סכום העולה על מחצית מהסכום הנקוב לעיל. 
בנוסף לסכומים אלו, המעביד רשאי לנכות משכרו החודשי של המומחה הזר בעד הוצאות נלוות סכום מרבי של 92.27 ש"ח.

שיעורי הניכוי בעד דמי ביטוח רפואי (מעודכן לשנת 2018)

הסכום המרבי אותו רשאי המעביד לנכות משכרו החודשי של המומחה הזר כהחזר הוצאות שהוציא בעד דמי ביטוח רפואי, לא יעלה על שליש מהסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו.

כמו כן, תקרת הניכוי המקסימלית משכרו של המומחה הזר לא תעלה על 123.61 ש"ח.

סה"כ ניכויים מותרים על פי החוק

סך כל הניכויים המותרים, יחד עם הניכויים בהתאם לתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-2000 (להלן – תקנות ניכוי בעד מגורים), ולפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר), לא יעלו על 25% משכרו החודשי של המומחה הזר.

סוגיית חישוב המס למומחה הזר;

מומחה זר יהיה זכאי להכרה בהוצאות שהייה ובשל כך לא יהיה זכאי לנקודות זיכוי, להבדיל מעובד זר שאינו זכאי לניכוי הוצאות שהייה .

חישוב המס למומחה זר יהיה מסך הכנסתו לאחר ניכוי הוצאות שהייה ויחושב לפי שיעורי המס הרגילים בדומה לעובדים שכירים רגילים.

מומחה זר זכאי לנכות מהכנסותיו בזמן שהותו בישראל לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים קלנדריים, סכומים ששילם בעבור לינה או דמי שכירות (ההוצאה מוכרת במלואה) וכן הוצאות בגין ארוחות. (הוצאה שלא תעלה על הנמוך מבין מחצית השכר היומי או 320 ש"ח ליום. נכון לינואר 2017(

הוצאות שמשלם המעביד, כגון ביטוח בריאות, חינוך או כל הוצאה אחרת פרט למפורטת בתקנות, קרי לינה, דמי שכירות, ארוחות – יראו בהוצאות אלה חלק בלתי נפרד משכר עבודתו או מהכנסתו של מומחה החוץ לצורך חישוב המס המגיע ממנו.

הוצאות טיסה אשר הוצאו לצורך ייצור הכנסה יותרו בניכוי, הן לא ייזקפו כשכר עבודה או כתוספת להכנסת מומחה החוץ והן יוכרו למעביד כהוצאה.

בתום שנים עשר החודשים הראשונים המומחה ייחשב כעובד זר רגיל וזאת לצורך חישובי המס.

בכל מקרה בו שוקלים להעסיק מומחה זר בישראל, מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום ההגירה והמיסוי הישראלי והבינלאומי.

Copyright 2018 @ Iftach Hanan and Co.