סיום הקשר הזוגי עם בן זוג ישראלי – מעמד בן הזוג הזר

המשך הסדרת מעמד לבן/בת הזוג זר/ה במקרים בהם:   

1.הסתיים הקשר הזוגי בטרם הושלם ההליך המדורג (להלן: ״ההליך״).

2.בן/בת זוג הזר/ה התאלמנ/ה מבן/ת הזוג הישראלי/ת בטרם הושלם ההליך.

3.הסדרת המעמד לבן/בת זוג זר/ה הינה על בסיס בקשה הומניטרית.

ראשית דבר

ישראלים רבים בוחרים לחלוק את חייהם בישראל (להלן: ״ישראל״ו/או ״בארץ״) עם בני זוג זרים אשר אינם יהודים ו/או נולדו במקור במדינות השונות בעולם.

לאור שכיחות תופעה זו בכפר הגלובלי אשר בו אני חיים, ישראל מאפשרת לבני הזוג את  לחיות יחד בארץ. כיצד? באמצעות החלת הליך מדורג להסדרת מעמדו של בן או בת הזוג בישראל (להלן: ״ההליך״). במסגרת ההליך נבחנת מערכת היחסים בין בני הזוג לפי פרמטרים שונים כדוגמת כנות הקשר בין בני הזוג. באם לאחר בדיקה ובחינה של משרד הפנים, הוכחת כנותו של הקשר בין בני הזוג ואמיתותו, יהיו בני הזוג רשאים לחלוק את חייהם בארץ ובלבד שהקשר הזוגי אכן מתקיים.

סוגי הליך מדורג של חיים משותפים 

בני זוג זרים של אזרחים ישראלים המבקשים להחיל  הליך מדורג, רשאים – על פי חוקי ישראל והנהלים הרלוונטים של משרד הפנים – להסדיר את מעמדם בישראל. למשל, במידה ובני הזוג נשואים, הםרשאים להתחיל בהליך מדורג הנמשך כחמש שנים ובסיומו התאזרחות של בן/בת הזוג הזר/ה.

לעומת זאת, זוגות אשר הינם ידועים בציבור רשאים לפתוח בהליך מדורג הנמשך כשבע שנים ובסיומו יוענק לבן/בת הזו הזר/ה מעמד של תושבות קבע.

סיום הקשר לפני השלמת ההליך

כדרכם של חיים, ישנם בני זוג אשר במהלך ההליך, כמו גם לאחריו, שומרים על זוגיות ברת קיימא ויציבה. ברם אולם, ישנם בני זוג אשר דרכיהם נפרדות בזמן ההליך וזאתמסיבות שונות. במקרה כגון

דא נשאלת השאלה: מה יעלה בגורלם של בני הזוג הזרים  בכל הנוגע למעמדם החוקי בארץ?

כאשר בני הזוג נפרדים בטרם סיימו את ההליך המדורג בו החלו יחד, הרי שזכויותיו של בן הזוג הזר עומדות בסימן שאלה, והלה עומד בפני שוקת שבורה ואפשרות שיחויב לעזוב את ישראל. נהלי משרד הפנים מורים כי עם היוודע לו (באמצעות בהודעה)  כי הופסק ההליך המדורג, יזמן את בני הזוג לשימוע וזאת לשם עריכת בדיקה של הפסקת ההליך.

עת נערך השימוע, יבחן משרד הפנים את הקשר בין בני הזוג והמשכיותו.  בתום השימוע ולאחריו יכריע משרד הפנים בהחלטה אודות המשך ההליך.

הכלל הנותן הינו כי באם מערכת היחסים בין בני הזוג הופסקה, הרי שעל משרד הפנים לבטל את רישיון הישיבה אשר ניתן לבן הזוג הזר, ולהורות לו כי בתוך 14 יום עליו לעזוב את ישראל.

ועם זאת לכל כלל יש חריג וגם במקרה זה ישנם חריגים לכלל.

למשל, קיימת האפשרות להגיש בקשה למשרד הפנים לשם המשך עיון במקרה.  בקשה כגון דא תועבר לוועדה בין משרדית (להלן: ״הועדה״) אשר במשרד הפנים, וזו האחרונה תבדוק את כלל המידע אשר הועבר מבני הזוג לאורך השנים שבמהלכן התנהל הליך מדורג. כמו כן,  תבחן הועדה את הטענות השונות אשר הובאו בשימוע שנערך לבני הזוג ואת הנסיבות המיוחדות ככל שהיו כאלה ושנלוו להליך.

להלן יובאו סוגי המקרים בהם תם הקשר הזוגי בטרם הושלם ההליך בין בני הזוג במשרד הפנים:

תם הקשר הזוגי ולבני הזוג ילדים משותפים/ אין ילדים משותפים

1.א. תם הקשר הזוגי- כאשר מדובר בנישואין- ובנוסף לבני הזוג ישנם ילדים משותפים.

אם במהלך יותר ממחצית התקופה בה התנהל ההליך הייתה לבני הזוג  זוגיות ברת קיימא ואמיתית,  הרי שמשרד הפנים יעביר לעיון את המקרה המדובר לבחינתה של הועדה . נדגיש כי נוהל כגון דא יתקיים אך ורק במקרה אשר בו בני זוג נשואים זה לזה. ואולם נציין, כי הלכה למעשה גם מקרים בהם בני הזוג אינם נשואים אלא הינם ידועים בציבור האחד/ת של השני/ה, יועברו לעיונה של אותה ועדה.

תם הקשר הזוגי- כאשר מדובר בנישואין – בנסיבות מצערות של פטירת בן/בת הזוגהישראלי/ת ולבני הזוג ישנם ילדים משותפים אשר הינם במשמורתו/ה של בן/בת הזוג הזר/ה.

במקרים כגון דא, היה ובני הזוג היו בעיצומו של הליך מדורג, הרי שהמקרה המדובר יועבר לבחינתה של הועדה וזאת לפי החלטת משרד הפנים.

2.א. תם הקשר הזוגי- כאשר מדובר הנישואין- בנסיבות מצערות של פטירת בן/בת הזוג הישראלי/ת והעובדה כי לבני הזוג אין ילדים משותפים.

במקרים כגון דא, היה ובני הזוג היו בעיצומו של ההליך ובנוסף לזאת

גם חלפה מחצית מתקופתו ולא קיים כל ספק באשר לכנותו ואמיתותו של הקשר הזוגי, הרי שגם במקרה זה יועבר התיק בהחלטת משרד הפנים לבחינת הועדה ובהתאם להחלטתה של זו האחרונה ובדיקת הקשר הקיים בין בן/בת הזוג הזר/ה לישראל, תתקבל החלטה באשר להמשך ניהולו של ההליך.

נציין בכל הנוגע לקיומם של ילדים משותפיפ, כי עיקרון טובת הילד ודיני המשפחה הם אשר מנחים את הכרעות פסיקת בית המשפט במקרים שהובאו דלעיל, על מנת להכווין את משרד הפנים  במערכת השיקולים שיחיל, כדי שיעמיד כנר לרגלו את טובת הילדים המשותפים והימצאם של אלו ליד שני הוריהם וקרובי משפחתם. ראו למשל בעניין זה: עת"מ 3111-08  סלמובה אירנה ואח' נגד משרד הפנים. נציין כי טובת הילד מהווה עיקרון מנחה גם כאשר נבחן פירוק קשר זוגי או משמורת ונושאים כגון דא.

ניתן לומר כי לאור האמור עד כה, יתכן והיעדר הוודאות באשר למעמד החוקי לאחר הפסקת הקשר הזוגי וההליך המדורג- במיוחד כאשר קיימים ילדים משותפים- יוצר מצב לא הוגן ביחס לבן הזוג הזר.

3. טעמים המוניטריים המוחלים במקרים בהם תם הקשר הזוגי

בית המשפט על ערכותיו השונות מפעיל שיקול דעת כאשר הוא בוחן בקשות מטעמים הומניטריים אשר חלקן כבר פורטו דלעיל. נפרט את סוגי בקשות אלו

3.א. קיומם של ילדים משותפים בנסיבות מסוימות מהווה גם טעם הומניטרי

במקרים אלו בית המשפט יעמיד לנגד עיניו את עקרונות דיני המשפחה, ועקרון טובת הילד, במטרה להנחות את משרד הפנים ליתן עדיפות בשיקוליו לטובת הילד ולעובדת היותו לצד שני הוריו וקרובי      משפחתו. בעניין זה ראו למשל עת"מ 3111-08 סלמובה אירנה ואח' נגד משרד הפנים, שם הדגיש בית המשפט נוכחותם של דמות אם ואב בחייו של הילד, הגם שעם אחד מההורים הקשר לא היה הדוק. שיקולים אלו עולים בקנה אחד עם המדיניות הממשלתית המבקשת להסדיר את מעמדם של ילדי מהגרי עבודה אשר נולדים וגדלים בארץ, ומשכך עולה הצורך להסדיר גם את המעמד להוריהם העובדים הזרים.

3.ב. פטירת בן זוג זר בנסיבות מסוימות מהווה גם טעם הומניטרי

אמיתותו וכנותו של הקשר הזוגי מהווה גורם ראשון במעלה כאשר נבחנת בקשה מטעמים הומניטריים לקבלת אזרחות כתוצאה מפטירת בן הזוג הזר. בעניין זה ראו בג"ץ 874/07 אדמונינה נ'        הלשכה למנהל אוכלוסין ואח', שם ייחס בית המשפט חשיבות רבה לספקות שעלו באשר לכנות ואמיתות הקשר הזוגי במסגרת ההליך. זאת ועוד, בג"ץ הלל נ' שר הפנים ואח' מדגים מקרה אשר בו הובאו שיקולים נוספים כגון זמן הימשכו של הקשר הזוגי בטרם נישאו בני הזוג, הקשר של בן/בת הזוג הזר/ה לישראל, פרק הזמן בו שהה/שהתה בן/בת הזוג הזר/ה בארץ, הימצאם של קרובי משפחה בישראל, מידת התערותם של בני הזוג הזרים בארץ והיותה של ישראל מרכז החיים עבור בן/בת הזוג הזר/ה. זאת אף זאת, רובה ככולה של הפסיקה בנושאים אלו דנה בבני זוג אשר החלו את ההליך לאחר שנישאו וזאת בשונה מחיים משותפים.

3.ג. הפסקת הקשר הזוגי בעקבות אלימות מצד בן הזוג הישראלי מהווה גם טעם הומניטרי 

מקרה שכזה המעיד על מצוקת בן/בת הזוג הזר/ה ועל כן לא הגירוש אינו עומד על הפרק. לחילופין, בן/בת הזוג הזר/ה ת/יזומן לשם עריכת שימוע והמקרה יועבר לבחינתה ולהכרעתה של הועדה. פסיקת בית המשפט, כמו גם הנוהל להסדרת מעמד לבן זוג זר כתוצאה מאלימות של בן זוג ישראלי כלפי בן הזוג הזר, מנחים, כי במקרים אלו, ועל מנת שלא לעודד הימצאות  והיוותרות בלית ברירה בקשר זוגי אלים, תשקול הועדה את  הסדרת מעמד בן הזוג הזר וזאת מטעמים הומניטריים. במקרים אלו, כמו במקרים שצוינו דלעיל, ייבחן הקשר של בן הזוג הזר לארץ, משך שהותו בה, אמיתות וכנות הקשר בין בני הזוג, הקשר של בן הזו הזר למדינת מוצאו, קיומם של ילדים משותפים וכיוצא באלו. ראו לעניין זה את הקווים המנחים בפסיקת בית המשפט במקרה: עע"מ 8611/08 פריהווט זוולדי נ' שר הפנים ואח', וקיימים מקרים נוספים כמו אלו.

אשר לסוגיית הטעמים ההומניטרים אשר פורטה דלעיל, אמת נכון הדבר, בית המשפט בפסיקותיו בשנים האחרונות ביקש להביא להבהרה בנהלים. ברם אולם, כאשר מדובר בטעמים הומניטריים בהקשר של הפסקת הקשר הזוגי, הרי שכל מקרה נבחר לפי שיקולים הוא.

יתכן כי יש מקום לשינוי בנהלי משרד הפנים, ויותר מכך, כדי, בין היתר, שבני הזוג הזרים יוכלו להופיע ולשטוח עמדתם בפני הועדה, ולא להיאלץ להסתפק בהגשת בקשה מנומקת ותו לא.

סוף דבר

ראשית, עד כה ברי מן האמור דלעיל, כי נהלי משרד הפנים אינם מפרטים את תוצאותיהם של המקרים החריגים אשר בהם – למרות סיום הקשר בין בני הזוג – בחינת המשך הסדרת מעמדו/ה של בן/ת הזוג הזר/ה עודנה רלוונטית.

זכויותיהם של בני הזוג הזרים ועתידם נתונים לחסדיה של הועדה במשרד הפנים. אמת נכון הדבר, ניתן לשרטט קווים לדמותם של השיקולים המנחים את הועדה, לאור החלטותיה עד ליום זה. ברם אולם, לא קיימות הנחיות ברורות. זאת אף זאת, נהליה של הועדה נוגעים לבני זוג אשר הינם נשואים, ואינם מביאים בכלל זה באופן רשמי בני זוג אשר הינם ידועים בציבור.

שנית, הלכה למעשה, סיומו של הקשר הזוגי והעברת התיק לועדה סותם את הגולל על מסלול קבלת מעמד מתוקף קשר זוגי עם בן זוג ישראלי. בעקבות זאת, עוברים למסלול חלופי אשר בו נשקלים טעמים הומניטריים מיוחדים לפי חוק הכניסה לישראל. דוגמא לעניין זה ניתן למצוא בהכרעת בית המשפט בבג"ץ 874/07 אדמונינה נ' הלשכה למנהל אוכלוסין ואח'. גם המסלול החלופי אינו מפורט בנהלי משרד הפנים ועקרונותיו מובאים חלקית בדברי הפסיקה. אם כך, בן/בת הזוג הזר/ה אשר קשרו עם בן הזוג הישראלי הסתיים, יחל הליך מול הועדה ובפניה אין באפשרותו לייצג את עצמו, אין הוא יודע כמה זמן נמשך ההליך, אין הוא מכיר את נהליו ולמעשה, אין כל וודאות לכל אורך הליך זה.

ולבסוף, דומה כי המצב המשפטי של ההליך המדורג לאחר הפסקת הקשר בין בן/בת זוג זר/ה לבן/בת הזוג הזר/ה אינו ברור כלל וכלל. בהתאם, זכויותיו של בן הזוג הזר עומדות בסימן שאלה, וזאת חרף הפסיקה המנחה. כך קורה לעיתים, כי לאחר הפסקת ההליך המדורג, בן/בת הזוג הזר/ה עודנו שוהה בישראל למשך שנים רבות בטרם מוסדר מעמדו, והוא ממשיך לנהל את חייו בהיבט המשפחתי, החברתי והתעסוקתי כל עוד הוא יכול.

האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ו/או תחליף לקבלת ייעוץ משפטי לגופו של עניין. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על קוראיו בלבד.