מסלול ייחודי להעסקת מומחים זרים בתעשייה

משרד הכלכלה והרשות לחדשנות הציגו תכנית חדשה הכוללת סיוע לחברות ומפעלים בתעשייה במטרה לעודד מעבר לייצור מתקדם או במינוח הבינלאומי תעשיה 0.4( 0.4 Industry ). מטרת התוכנית לעודד חדשנות ומעבר לייצור בטכנולוגיה מתקדמת שתאפשר תחרות עם תעשיות מקבילות במדינות המערב.

כיום, חלק ניכר מהתעשייה בישראל והתעשייה המסורתית בפרט אינם עומדים בסטנדרטיים הגלובאליים הבינלאומיים שהציבו מתחרים ממדינות המערב ומדינות ה OECD. כושר הייצור של מפעלים בישראל נמוך ב 25% מכושר הייצור במדינות ה OECD וב 44% מכושר הייצור בארה"ב.

בהתאם לסקר שנערך  בחודש ינואר 2019 נמצא כי 48% מהמפעלים בישראל עדין לא התחילו בתכנון מעבר לייצור מתקדם ומתוך 52% הנותרים רק 20% התחילו מהלך בפועל של מעבר לייצור מתקדם.

הנתונים המדאיגים הובילו את משרד הכלכלה והרשות לחדשנות לעשות מעשה ולהיטיב עם מפעלים שיעברו לייצור מתקדם בדמות מענקים. בין היתר הוחלט על מתן מענק בשיעור של כ 30% למפעלים באזור עדיפות לאומית ובשיעור של כ 20% ביתר חלקי הארץ. נכון לשנת 2019 ישנן הקצאות של 40 מיליון ₪ למעבר לייצור מתקדם על בסיס כל הקודם זוכה.

לקישור לתוכנית הסיוע לחץ כאן

התוכנית המבורכת אכן מסייעת במעבר לייצור מתקדם לזכאים אך אינה כשלעצמה מהווה פתרון לבעיות המורכבות מהן סובלת התעשייה זה עשרות שנים.

אחת הבעיות המרכזיות מהן סובלת התעשייה בישראל היא חוסר מתמיד בכוח אדם. בין היתר חסרים עובדי ייצור, הנדסאים, מהנדסים וכו' אם בעבר התבססה התעשייה על בתי ספר מקצועיים וכוח עבודה איכותי כחלק מהעלייה הגדולה מברית המועצות, הרי שכיום משבתי הספר המקצועיים כבר אינם ודור העלייה מברית המועצות כבר בפנסיה או קרוב לכך, מוצאת עצמה התעשייה בשוקת שבורה ללא ידיים עובדות וללא יכולת אמתית ליצר ולהתחרות.

אחד הפתרונות שמצאה התעשייה למחסור החמור בכוח האדם כלל העסקת עובדים זרים ומומחים זרים מחו"ל. פתרון זה הגם שאינו אידיאלי אפשר לתעשייה ולמפעלים להמשיך ולהתקיים. כוח האדם הזר הוא בד"כ מיומן ובאיכות גבוהה, אך חסרונו היא עלותו הגבוהה.

הליך העסקת מומחה זר בישראל הוא הליך בירוקראטי ארוך ומיגע שכולל פרט למסמכים רבים ולוחות זמנים לא הגיוניים (כשלושה חודשים להנפקת היתר עבודה) גם עלויות גבוהות בדמות אגרות מדינה בסך 11,000 ₪ בשנה.

בנוסף, כאשר מעסיקים מומחה זר, המדינה מחייבת את המעסיק לשלם למומחה הזר שכר חודשי ברוטו של כפל השכר הממוצע במשק שעומד כיום על 20,278 ₪.

בדחיפה של גופים פרטיים לרבות מתחום התעשייה ומשרדי עו"ד בתחום ההגירה, הבינו ברשות האוכלוסין וההגירה ובמשרד הכלכלה כי אם המצב יישאר על כנו, לא יעזרו כל התוכניות והמענקים אם לא ימצא מי שיעבוד באותם מפעלים.

משכך, עמלים בשנה האחרונה ברשות האוכלוסין וההגירה, במשרד הכלכלה, ברשות לחדשנות ובהתאחדות התעשיינים ביצירת נוהל תקדימי וחדש אשר צפוי לאפשר לתעשייה בדגש על מפעלים ותעשייה מסורתית להעסיק בישראל מומחים זרים בעלויות מופחתות בהרבה מהמסלולים הרגילים לרבות אגרות מופחתות ושכר חודשי ברוטו של כ 13,000 ₪ בלבד.

באמצעות הנוהל החדש מקווים הרשויות לאפשר למפעלים להעסיק מומחים זרים מחו"ל בעלי ידע רלוונטי, ניסיון ומיומנות הכרחית שתאפשר למפעלים לא רק לעבוד, אלא באמת לעבור לייצור מתקדם ולהציב אלטרנטיבה אמתית למפעלים מתחרים מחו"ל.

בנוהל החדש צפויים להקצות כ 2,000 מומחים זרים מחו"ל. הצלחת הפיילוט המבורך תאפשר ככל הנראה גיוס מומחים זרים בענפים נוספים כגון נהגי משאיות ואוטובוסים, רתכים מקצועיים וכו' עד להשלמת הפער ע"י הכשרת עובדים ישראלים.

אנו בחברת עוה"ד יפתח חנן ושות' מובילים את תחום ההגירה המסחרית בישראל ובין היתר מתמחים בהנפקת היתרים ואשרות עבודה למאות מומחים זרים בשנה המגיעים לענפים השונים. בין לקוחותינו ניתן למצוא תאגידים ישראלים ובינלאומיים, חברות ומפעלים.

שכר מומחים זרים

שכרו של מומחה זר בהעסקה ארוכת טווח (מעל 90 ימים)

לאור תהליך הגלובליזציה העולמית המתרחש בעשורים האחרונים, חל גידול משמעותי במעבר של כוח עבודה מיומן בין מדינות. בעיקר מדובר בכוח אדם בעל מומחיות ייחודיות שאינה קיימת או קיימת במידה מועטה במדינת היעד.

בארץ, מוגדר "מומחה זר" כעובד בעל מומחיות ייחודית שאין בנמצא בישראל או קיימת במידה מועטה ואשר "הממונה" – רשות האוכלוסין וההגירה, החליט להתיר את העסקתו, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי ובהתחשב, בין היתר, בהוראות החוק והחלטות הממשלה הרלוונטיות ובמאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.

על מנת לקבל היתר העסקה למומחה זר בישראל, ישנם מספר פרמטרים שהמעסיק נדרש לקיים, כאשר העיקרי שבהם הוא שכרו של המומחה הזר.

חוקי ההגירה הרלוונטיים לרבות  סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד- 1974, וחוק הכניסה לישראל – 1952, התשי"ב- אינם מגדירים מהו שכר המינימום אותו יש לשלם למומחים זרים אך מכוחם התקבלו מספר החלטות ממשלה שקבעו כי שכרו של מומחה זר לא יפחת משכר השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק כפי שיקבע ע"י המוסד לביטוח לאומי מדי שנה קרי, 19,604 ש"ח (נכון לשנת 2018).

מקור נוסף לדרישה לכפל השכר הוא נוהל רשות האוכלוסין וההגירה מספר 5.3.0041, אשר מציין לא רק את הדרישה כי שכר היסוד החודשי שישולם למומחה הזר לא יפחת מפעמיים השכר הממוצע במשק למשרת שכיר. אלא בנוסף, מפרט כי הממונה רשאי להציב רף שכר גבוה יותר אם בענף העבודה בו נדרש המומחה הזר, השכר הרגיל גבוה מהשכר הממוצע במשק, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי.

קביעת שכרו של המומחה הזר המועסק בישראל על כפל השכר הממוצע במשק נועדה לעודד העסקת עובדים ישראלים כדרך קבע, ומומחים זרים רק כאשר אין אופציה אחרת.

שכר יסוד של כפל השכר הממוצע במשק, מהווה שכר בסיס ברוטו אשר על בסיסו תחושב תוספת השכר בגין שעות נוספות.

בחישוב שכר היסוד, אין לנכות סכומים בגין מגורים או סכומים נלווים, ואין לנכות סכומים בגין ביטוח רפואי העולים על הסכומים כמפורט להלן:

ניקוי מקסימלי עבור מגורים הולמים (מעודכן לשנת 2018)

סכום בשקלים חדשים

אזור המגורים 

 411.56

 ירושלים

 467.98

 תל-אביב 

 312.01

 חיפה 

 312.01

 מרכז 

 277.37

 דרום 

 255.21

 צפון

כאשר המגורים שסיפק המעביד לעובד הינם בבעלותו של המעביד, לא ינכה משכרו של העובד סכום העולה על מחצית מהסכום הנקוב לעיל. 
בנוסף לסכומים אלו, המעביד רשאי לנכות משכרו החודשי של המומחה הזר בעד הוצאות נלוות סכום מרבי של 92.27 ש"ח.

שיעורי הניכוי בעד דמי ביטוח רפואי (מעודכן לשנת 2018)

הסכום המרבי אותו רשאי המעביד לנכות משכרו החודשי של המומחה הזר כהחזר הוצאות שהוציא בעד דמי ביטוח רפואי, לא יעלה על שליש מהסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו.

כמו כן, תקרת הניכוי המקסימלית משכרו של המומחה הזר לא תעלה על 123.61 ש"ח.

סה"כ ניכויים מותרים על פי החוק

סך כל הניכויים המותרים, יחד עם הניכויים בהתאם לתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-2000 (להלן – תקנות ניכוי בעד מגורים), ולפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר), לא יעלו על 25% משכרו החודשי של המומחה הזר.

סוגיית חישוב המס למומחה הזר;

מומחה זר יהיה זכאי להכרה בהוצאות שהייה ובשל כך לא יהיה זכאי לנקודות זיכוי, להבדיל מעובד זר שאינו זכאי לניכוי הוצאות שהייה .

חישוב המס למומחה זר יהיה מסך הכנסתו לאחר ניכוי הוצאות שהייה ויחושב לפי שיעורי המס הרגילים בדומה לעובדים שכירים רגילים.

מומחה זר זכאי לנכות מהכנסותיו בזמן שהותו בישראל לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים קלנדריים, סכומים ששילם בעבור לינה או דמי שכירות (ההוצאה מוכרת במלואה) וכן הוצאות בגין ארוחות. (הוצאה שלא תעלה על הנמוך מבין מחצית השכר היומי או 320 ש"ח ליום. נכון לינואר 2017(

הוצאות שמשלם המעביד, כגון ביטוח בריאות, חינוך או כל הוצאה אחרת פרט למפורטת בתקנות, קרי לינה, דמי שכירות, ארוחות – יראו בהוצאות אלה חלק בלתי נפרד משכר עבודתו או מהכנסתו של מומחה החוץ לצורך חישוב המס המגיע ממנו.

הוצאות טיסה אשר הוצאו לצורך ייצור הכנסה יותרו בניכוי, הן לא ייזקפו כשכר עבודה או כתוספת להכנסת מומחה החוץ והן יוכרו למעביד כהוצאה.

בתום שנים עשר החודשים הראשונים המומחה ייחשב כעובד זר רגיל וזאת לצורך חישובי המס.

בכל מקרה בו שוקלים להעסיק מומחה זר בישראל, מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום ההגירה והמיסוי הישראלי והבינלאומי.

Copyright 2018 @ Iftach Hanan and Co.