ייצוג מול רשות ההגירה והאוכלוסין

הקדמה

משרדנו הינו בעל נסיון רב בת​חומים שונים הנוגעים לייצוג מול רשות ההגירה והאוכלוסין שבמשרד הפנים.

אנו מתמחים בתהליכי הגירה לישראל, עלייה (לפי חוק השבות), הגשת בקשות למתן אשרות מסוגים שונים (תייר ו/או עבודה) לאזרחים זרים במסגרת חיים משותפים עם בן זוג ישראלי או עובדים זרים מומחים בישראל ועוד.

אשרת עבודה בישראל עבור עובד מומחה זר

להלן נפרט את עיקרי השלבים בהגשת בקשה לקבל אשרה עבור עובד מומחה זר (להלן: ״מומחה זר״).

א. הגשת הבקשה לאשרת עבודה עבור המומחה הזר 

ראשית נבהיר, כי על המעסיק הישראלי (להלן: ״המעסיק״) להגיש בקשה למשרד הפנים ליתן אשרת עבודה למומחה זר (להלן: ״הבקשה״) וזאת בטרם המומחה נכנס בשערי מדינת ישראל.

שנית, במסגרת הבקשה, על המעסיק לנמק את הצורך של חברתו במומחה הזר, בין היתר, מהסיבה שלא ניתן למצוא בארץ עובד מומחה בתחום עיסוקו של המומחה הזר ובאופן שיעמוד בכל דרישות התפקיד הזמני אשר לו הוא מיועד.

לבסוף, יש לנמק באמצעות מסמכים מתאימים כי למומחה הזר המיומנות, הידע והיכולת המקצועית הייחודית הנדרשים לתפקידו המיועד בארץ.

ב. קטגוריות העובדים הזרים ומומחים הזרים המועסקים בארץ 

  1. קטגוריה ראשונה הינה של ענפי עבודה אשר באופן עקבי חסרים בהם עובדים ישראלים. למשל, ענף הבניה, ענף הסיעוד, ענף החקלאות וכיו״ב. אשר על כן, מוגשות בקשות רבות לקבלת אשרות עבור עובדים זרים (להבדיל ממומחים זרים) בתחומים אלו ומדינת ישראל מאשרת אותן במידה ועומדות בתנאי יחידת ההיתרים וכן מתוך שיתוף פעולה עם מדינות המקור של העובדים הזרים (לעיתים מעורבות בהליך גם חברות כ״א).
  2. קטגוריה שניה הינה של מומחים זריםבענפי ההיי-טק, הטכנולוגיה ו/או התעשייה על סוגיה השונים. כאמור דלעיל, בטרם הגעתם של המומחים הזרים לארץ, ולאור העובדה כי עלות העסקתם גבוהה באופן משמעותי מעלות העסקת עובדים ישראלים, על החברה המעסיקה להוכיח כי קיים קושי ממשי עד כדי בלתי אפשרי לאתר בארץ עובדים ישראלים אשר להם היכולת המקצועית הייחודית לבצע את סוג העבודה הנדרש, ולעומת זאת למומחה הזר ישנה אותה מומחיות נדרשת.
  3. קטגוריה שלישית הינה שלמומחים זרים מועסקי חברות בינלאומיות. אלו האחרונות שולחות לארץ את המומחים הזרים כדי להרחיב את עיסוקיהן בארץ ו/או על מנת להקים בה סניפים חדשים.
  4. קטגוריה רביעית הינה של  מבקשי מקלט ו/או מסתנני עבודה. אמת נכון הדבר, הגם שמדובר באחת מקטגוריות עובדים זרים, מבקשי המקלט לא יזכו לקבל אשרת עבודה בארץ. אף על פי כן, חלקם יהיו רשאים לעבוד בארץ ללא רישיון עבודה, זאת על פי פסיקת בית המשפט בנושא, ובתנאי שבקשתם תלויה ועומדת בפני רשויות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים בישראל.
  5. קטגוריה חמישית הינה שלעובדים זרים לא חוקיים. מקורם לרוב ממדינות ברה״מ לשעבר, או לחילופין דרום אמריקה ו/או אפריקה, והם מגיעים לישראל במסגרת קבוצות תיור. לאחר הגעתם הם נשארים בה כדי לעבוד באופן לא חוקי. העסקתם הלא חוקית מסכנת את המעסיקים הישראלים בתשלום קנסות גבוהים.

*ההבדל בין מומחה זר לאזרח זר: 

אזרחים זרים שאינם מומחים זרים, שאינם יכולים לעלות לארץ מכוח חוק השבות, כמו גם עולים חדשים, בני משפחה ומבקשי מקלט במקרים מסוימים, יכולים לחפש עבודה בקרב בתי עסק ישראלים, אך לא לא יוכלו לשהות בארץ כעובדים זרים, אלא כבעלי מעמד אזרח, תושב ארעי, או דמוי תושב ארעי.

ג. תוכן בקשה למתן אשרה למומחה זר

על מעסיק ישראלי הזקוק למומחיות המקצועית הייחודית של המומחה הזר לפנות למשרד הפנים ולנמק כי:

  1. חברתו זקוקה למומחה הזר המדובר, באשר הינו בעל כישורים מקצועיים, ידע מיוחד וכן מומחיות אשר אין בנמצא או לכל הפחות קשה עד כדי בלתי אפשרי לאתר בישראל.
  2. העסקת המומחה הזר תהווה תרומה משמעותית לצמיחת החברה הישראלית בה יועסק, תאפשר את הכשרתו של כוח אדם קיים בחברה ובהמשך את העסקתם של עובדים נוספים. כמו כן תועיל העסקתו של המומחה הזר לפיתוח המשק הישראלי.

ד. עלויות 

במסגרת הגשת בקשה מקוונת לקבלת אשרה והיתר עבודה עבור מומחה זר, על המעסיק הישראלי להתחשב בעלויות הבאות:

1.עלות הגשת בקשה לקבל היתר להעסקת עובד זר מומחה הינה של כ- 1,200 ש"ח.

  1. עלות אגרה שנתית עבור העסקת מומחה היה שלכ-10,000 ש"ח.
  2. אשרות המונפקות לפרק זמן ארוך תחייבנה כי המעסיק ישא בשכרו של המומחה, אשר יהיה לפחות פי שניים מן המשכורת הממוצעת במשק הישראלי, ובמעמד הגשה הבקשה יש לצרף אישור רו״ח המעיד על יכולתו של המעסיק הישראלי לעשות כן.

ה. הייטק ותארים

בשנים האחרונות, לאור נסיקתו החדה של ענף ההייטק בעולם בכלל ובישראל בפרט, מגיעים לארץ לא מעט מומחים זרים בתחום זה אשר נושאים תארים אקדמיים שונים, כ״א בתחומו, ולרוב טכנולוגיים. בנוסף, לרוב מועסקים המומחים הזרים בחברות ההיי-טק בארץ, במסגרת קידום ופיתוח של פרוייקטים שונים.

יחד עם זאת, ישנם גם מומחים זרים המועסקים בישראל כגון נציגים של חברות בינלאומיות אשר נשלחים מטעמן לכאן לפתיחת סניפים חדשים, וממלאים תפקיד ניהולי או מקצועי אחר, שלא בהכרח דורש נשיאת תארים אקדמיים מתאימים אך בהחלט דורש  מומחיות ייחודית. למשל : שפים במסעדות בעלות צביון אתני, מאמני ספורט (נבחרות ישראל למיניהן) וכיו״ב.

בקשה למתן אשרה והיתר עבודה למומחה זר יכולה להיות מוגשת על ידי בית עסק רחב היקף כמו גם על ידי עסק קטן, בין אם לתקופה ארוכה ובין אם לקצרה. הכל בהתאם לצורך ולהכרח ובמידה והמעסיק הישראלי המעוניין במומחה הזר עומד בדרישות יחידת ההיתרים במשרד הפנים המגדירות את  הקריטוריונים להגשת בקשה למתן אשרה בכל מקרה ומקרה.

למותר לציין כי ישנם תחומים בהם תארים אקדמאיים והמלצות לא יועילו שכן השוק רווי במומחים בתחומם. למשל: עורכי דין ו/או עיתונאים. בהתאם, סביר כי הגשת בקשה למתן אשרה למומחים זרים במקרים כגון אלו, לא תענה בחיוב.

ו. קרבה משפחתית ואשרת מומחה זר

כל עוד המעסיק הישראלי עומד בדרישות הוכחת המומחיות המקצועית הייחודית שיש למומחה הזר אשר עבורו מוגשת הבקשה ואשר אותו הוא מבקש להעסיק שכן מומחיות כשלו לא בנמצא בישראל, הרי שלא יווצר ניגוד עניינים עם העובדה שאותו מומחה זר הינו חבר או קרוב משפחה של המעסיק.

ז. עובדים זרים שאינם מומחים

ציינו דלעיל את ענפי הסיעוד, הבנייה והחקלאות שבהם ניתנות אשרות לעובדים זרים אשר אינם מומחים. אך נדגיש, כי הגם שהמעסיקים הישראלים בענפים אלו לא נדרשים להוכיח מומחיות מקצועית לאותם עובדים זרים, עודנם נדרשים להעיד באמצעות מסמך רשמי כי לעובדים אין רישום פלילי במדינת המקור של העובדים הזרים (למשל, מדינות ברה״מ לשעבר ו/או אסיה ו/או הפליפינים ), כי אלו לא ביקשו או ניסו לבקש מקלט בארץ, וכן כי לא סורבה כניסתם לארץ בעבר.

ח. מקלט מדיני

לא פעם מתברר כי אזרח זר אשר הגיש בקשה למקלט בישראל, לא הגיש אותה מטעמים הומניטריים כי אם מטעמים כלכליים. דהיינו, ברצונו לעבוד בישראל. לאור ריבוי מקרים כגון אלו, במיוחד ממדינות מסוימות, שינתה מדינת ישראל את מדיניותה ולרוב משיבה בסירוב לבקשות כגון דא. בעקבות זאת, מועזב ו/או מגורש האזרח הזר שביקש מקלט בישראל ללא הצדקה (אף אם הינו בן זוג של אזרח ישראלי בארץ ו/או זכאי חוקית להגיע לארץ  מכוח חוק השבות או מסיבה אחרת). כפועל יוצא, לא יוכל בעתיד, וכך גם לא תוכל משפחתו, לשוב לארץ, לא כתייר ולא כעובד זר. באופן מצער, בקשות לא כנות למקלט מדיני מעיבות על בקשות כנות שכן המדיניות בישראל הוקשחה. וכך, לעיתים, אזרחים זרים אשר מבקשים מקלט מדיני מסיבות הומניטריות של רדיפה במדינתם עלולים להיות מסורבים.

סוף דבר

​במאמר זה ניסינו להבהיר את הקריטריונים להגשת בקשה לאשרה עבור מומחה זר בעיקר, דרך המחשת ההבדל בין מקרה זה לבקשת אשרה עבור עובד זר.

הגשת בקשה לאשרה עבור מומחה זר הינה הליך הדורש איסוף מסמכים שונים, מתן הנחיות למעסיק הישראלי כמו גם למומחה הזר ועל כן ליווי מקצועי של בעל נסיון בתחום מקל ומקצר את ההליכים.

אנו עומדים לשירות לקוחותינו בליווי מקצועי בתחום זה כמו גם בתחומי האשרות הנוספים שצוינו במאמר.

 

דילוג לתוכן