הסדרת מעמד לבני זוג נשואים ו/או ידועים בציבור

אזרחים ישראליים רבים לא מודעים לזכותם להסדיר את מעמדם של בני זוגם הזרים – בין אם נשואים ובין אם לא. במסגרת זו, בין הזוג הזר עשוי לקבל בין היתר אשרת עבודה, מתן תעודת זהות ישראלית זמנית ועוד במטרה שיוכלו לחיות יחדיו בישראל.

נהלי משרד הפנים בהקשר זה קובעים כי בני הזוג נדרשים להוכיח את כנות הקשר הזוגי בין בני הזוג והמשך קיומו, וכן לעמוד בבדיקת מרכז חיים משותף בתחומה של המדינה.

הליך הסדרת מעמדם של בני/בנות זוג זרים בישראל המקיימים חיים משותפים ללא נישואין (ולכן תקף גם במקרים של נישואים חד מיניים) כרוך במספר שלבים ועשוי להימשך מספר חודשים ממועד הגשת הבקשה הראשונית עד קבלת אשרת עבודה.

שלב 1 – אשרת עבודה לשנה

בתמצית, נוהל הסדרת מעמד לבני זוג (לא נשואים) דורש בתחילה להגיש שורת מסמכים, חלקם נדרשים להיות מאומתים על ידי חותמת אפוסטיל (חותמת המעידה כי המסמכים ניתנו מטעם רשות או גורם מוסמך במדינת המוצא)או על ידי הקונסוליה הישראלית באותה מדינה. המעידים על מרכז חיים משותף וכנות הקשר. בדיקה זו תערך מדי שנה גם לאורכם של השלבים הבאים בתהליך (אלא אם צוין אחרת).
כמו כן בן הזוג הזר יידרש להחזיק בדרכון זר, התקף לשנתיים לכל הפחות. לאחר הוכחות אלה, בן הזוג הזר זכאי לקבלת אשרת עבודה מסוג ב1 התקפה לשנה.

שלב 2 – הארכת תוקפה של אשרת העבודה

תוקפה של אשרת העבודה מוארך בסיום השנה הראשונה לשנה נוספת, ובסך הכל לשלוש שנים נוספות.. בתקופה זו, רשאי בן הזוג לצאת מגבולות המדינה ולשוב אליה באמצעות אשרת כניסה רב פעמיות (מדי שנה, במעמד הנפקת אשרת העובדה, מונפקות לבן הזוג גם אשרות כניסה ויציאה רב פעמיות).

שלב 3 – תושב ארעי

בסיום תקופה זו, מעמדו של בן הזוג הופך לתושב ארעי למשך ארבע שנים נוספות

שלב 4 – תושב קבע

עם סיומה של תקופת התושבת הארעי, זכאי בן הזוג הזר להגיש בקשה לקבלת מעמד של תושב קבע. מעמד זה מזכה את בן הזוג הזר לתעודת זהות קבועה אולם אינו מאפשר לו להצביע בבחירות לכנסת ולקבל דרכון ישראלי. גם בשלב זה נדרשים בני הזוג להוכיח את מרכז החיים המשותף וכנות הקשר.

במידה ובני הזוג לא יעמדו בבדיקה, משרד הפנים עשוי לסרב לבקשתם. במצב שכזה, בן הזוג הזר נדרש לעזוב את ישראל תוך 14-30 יום.

הסדרת מעמד של בן זוג זר נחשב לממושך ומורכב, וכן נהלים שונים במקרים של סירוב לבקשות מסיבות שונות (העדר מסמכים, שינוי נסיבות מובהק של בני הזוג ועוד). כמו כן הרשויות השונות עשויות לדרוש פעולות, מסמכים וחומרים בהתאם למקרים פרטניים. לכן, בטרם פתיחת ההליך ולשם ניהול מיטבי שלו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מקצועי ובעל ניסיון שיוכל ללוות את התהליך באופן המקצועי, המהיר והנוח ביותר.

משרד עורכי הדין יפתח חנן ושות' מתמחה בדיני הגירה, רילוקיישן וניוד מומחים זרים לישראל

Corporate Immigration Law

You have reached your destination

הסדרת מעמד לבני זוג נשואים ו/או ידועים בציבור

אזרחים ישראליים רבים לא מודעים לזכותם להסדיר את מעמדם של בני זוגם הזרים – בין אם נשואים ובין אם לא. במסגרת זו, בין הזוג הזר עשוי לקבל בין היתר אשרת עבודה, מתן תעודת זהות ישראלית זמנית ועוד במטרה שיוכלו לחיות יחדיו בישראל.

נהלי משרד הפנים בהקשר זה קובעים כי בני הזוג נדרשים להוכיח את כנות הקשר הזוגי בין בני הזוג והמשך קיומו, וכן לעמוד בבדיקת מרכז חיים משותף בתחומה של המדינה.

הליך הסדרת מעמדם של בני/בנות זוג זרים בישראל המקיימים חיים משותפים ללא נישואין (ולכן תקף גם במקרים של נישואים חד מיניים) כרוך במספר שלבים ועשוי להימשך מספר חודשים ממועד הגשת הבקשה הראשונית עד קבלת אשרת עבודה.

שלב 1 – אשרת עבודה לשנה

בתמצית, נוהל הסדרת מעמד לבני זוג (לא נשואים) דורש בתחילה להגיש שורת מסמכים, חלקם נדרשים להיות מאומתים על ידי חותמת אפוסטיל (חותמת המעידה כי המסמכים ניתנו מטעם רשות או גורם מוסמך במדינת המוצא)או על ידי הקונסוליה הישראלית באותה מדינה. המעידים על מרכז חיים משותף וכנות הקשר. בדיקה זו תערך מדי שנה גם לאורכם של השלבים הבאים בתהליך (אלא אם צוין אחרת).
כמו כן בן הזוג הזר יידרש להחזיק בדרכון זר, התקף לשנתיים לכל הפחות. לאחר הוכחות אלה, בן הזוג הזר זכאי לקבלת אשרת עבודה מסוג ב1 התקפה לשנה.

שלב 2 – הארכת תוקפה של אשרת העבודה

תוקפה של אשרת העבודה מוארך בסיום השנה הראשונה לשנה נוספת, ובסך הכל לשלוש שנים נוספות.. בתקופה זו, רשאי בן הזוג לצאת מגבולות המדינה ולשוב אליה באמצעות אשרת כניסה רב פעמיות (מדי שנה, במעמד הנפקת אשרת העובדה, מונפקות לבן הזוג גם אשרות כניסה ויציאה רב פעמיות).
שלב 3 – תושב ארעי

בסיום תקופה זו, מעמדו של בן הזוג הופך לתושב ארעי למשך ארבע שנים נוספות

שלב 4 – תושב קבע
עם סיומה של תקופת התושבת הארעי, זכאי בן הזוג הזר להגיש בקשה לקבלת מעמד של תושב קבע. מעמד זה מזכה את בן הזוג הזר לתעודת זהות קבועה אולם אינו מאפשר לו להצביע בבחירות לכנסת ולקבל דרכון ישראלי. גם בשלב זה נדרשים בני הזוג להוכיח את מרכז החיים המשותף וכנות הקשר.

במידה ובני הזוג לא יעמדו בבדיקה, משרד הפנים עשוי לסרב לבקשתם. במצב שכזה, בן הזוג הזר נדרש לעזוב את ישראל תוך 14-30 יום.

הסדרת מעמד של בן זוג זר נחשב לממושך ומורכב, וכן נהלים שונים במקרים של סירוב לבקשות מסיבות שונות (העדר מסמכים, שינוי נסיבות מובהק של בני הזוג ועוד). כמו כן הרשויות השונות עשויות לדרוש פעולות, מסמכים וחומרים בהתאם למקרים פרטניים. לכן, בטרם פתיחת ההליך ולשם ניהול מיטבי שלו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מקצועי ובעל ניסיון שיוכל ללוות את התהליך באופן המקצועי, המהיר והנוח ביותר.

Copyright 2018 @ Iftach Hanan and Co.