הסדרת מעמד לבני זוג זרים ו/או ידועים בציבור

אזרחים ישראליים רבים אינם מודעים לזכותם הבסיסית המאפשרת הסדרת מעמדם של בני זוגם הזרים – ידועים בציבור בישראל. בין היתר במסגרת ההליך, צפוי בן הזוג הזר לקבל  אשרת עבודה מסוג ב/1, תעודת זהות ישראלית ארעית מסוג א/5 וזאת על מנת לאפשר לו/ה לחיות ולעבוד בישראל.

נהלי משרד הפנים בהקשר זה קובעים כי בני הזוג נדרשים להוכיח את כנות הקשר הזוגי ביניהם לאורך ההליך והמשך קיומו, וכן להראות מרכז חיים משותף בתחומה של מדינת ישראל כל זמן שהם בחסות ההליך המדורג.

הליך הסדרת מעמדם של בני/בנות זוג זרים בישראל המקיימים חיים משותפים ללא נישואין (ולכן תקף גם במקרים של נישואים חד מיניים) כרוך במספר שלבים ועשוי להימשך מספר חודשים ממועד הגשת הבקשה הראשונית עד קבלת אשרת עבודה בישראל.

שלב 1 – אשרת עבודה לתקופה של שנה

בתמצית, נוהל הסדרת מעמד לבני זוג (לא נשואים) דורש תחילה הגשת שורת מסמכים, חלקם מאומתים על ידי חותמת אפוסטיל (חותמת המעידה כי המסמכים אותנטיים והונפקו ע"י רשות או גורם מוסמך במדינת המוצא של האזרח הזר) או על ידי הקונסוליה הישראלית באותה מדינה.

פרט למסמכים המאומתים אותם מספק האזרח הזר, על בני הזוג לצרף מסמכים  נוספים המעידים כי הם בקשר זוגי כן ואמתי. בין היתר מדובר במכתבי ממליצים, חוזה שכירות, תמונות משותפות והוכחות כי מרכז חייהם בישראל או צפוי להתקיים בישראל. 

בדיקת כנות הקשר ומרכז חיים בישראל תתבצע מדי שנה. למשרד הפנים הרלוונטי שמורה הזכות לבקש מסמכים נוספים אף אם אינם רשומים בנוהל הסדרת מעמד לבני זוג. תנאי נוסף והכרחי מחייב את בן הזוג הזר להחזיק דרכון בתוקף לתקופה של שנתיים לכל הפחות ממועד הגשת הבקשה לפתיחת תיק הליך חיים משותפים במשרד הפנים (פגישה ראשונה). לאחר שעמדו בכל דרישות הנוהל, יהיה בן הזוג הזר זכאי  לאשרת עבודה מסוג ב1 לתקופה של לשנה.

שלב 2 – הארכת אשרת העבודה לשנה נוספת

תוקפה של אשרת העבודה מוארך בסיום השנה הראשונה לשנה נוספת, ובסך הכל לשלוש שנים נוספות. בתקופה זו, רשאי בן הזוג לצאת מגבולות המדינה ולשוב אליה באמצעות אשרת כניסה רב פעמיות (מדי שנה, במעמד הנפקת אשרת העובדה, מונפקות לבן הזוג גם אשרות כניסה ויציאה רב פעמיות).

שלב 3 – תושב ארעי

בסיום תקופה זו, ישודרג מעמדו של בן הזוג הזר (בתנאי שבני הזוג יעמדו בכל דרישות הנוהל) ותונפק לו אשרת שהיה זמנית מסוג א/5 וכן תעודת זהות ארעית אשר תזכה אותו באפשרות לביטוח רפואי בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תנאים סוציאליים וכו' בן הזוג הזר צפוי לשהות באשרה זו במשך ארבע שנים נוספות.

שלב 4 – תושב קבע

השלב האחרון בנוהל הסדרת מעמד לבני זוג כולל זכאות להנפקת תעודת זהות קבועה לבת הזוג הזרה. מעמד זה מזכה את בת הזוג הזרה בתעודת זהות קבועה אולם אינו מאפשר לה להצביע בבחירות לכנסת ולקבל דרכון ישראלי. אף בשלב זה נדרשים בני הזוג להוכיח מרכז חיים בישראל וכנות קשר.

לאחר 3 שנים נוספות כתושבת קבע בישראל, תהיה בת הזוג הזרה של אזרח ישראלי זכאית להגיש בקשת התאזרחות למשרד הפנים. במידה ובני הזוג לא יעמדו בדרישות הנוהל בכל שלב של ההליך המדורג, משרד הפנים עשוי לסרב את הבקשה ולחייב את בת הזוג הזרה לעזוב את ישראל בתוך 14-30 ימים.

הסדרת מעמד של בן זוג זר או בת זוג זרה בישראל נחשבים להליכים ממושכים ומורכבים,  לכן, בטרם פתיחת ההליך ולשם ניהול מיטבי שלו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מקצועי ובעל ניסיון אשר ילווה את התהליך באופן המקצועי, המהיר והנוח ביותר.

הגשת בקשה מפורטת, הכנת מסמכים כנדרש, ניסיון והיכרות מעמיקה עם נהלי משרד הפנים יבדילו בין הליך קצר ומוצלח ובין הליך ארוך ומייגע.

הגשת בקשה לקבלת מעמד בישראל ע"י עו"ד מומחה בתחום דיני ההגירה ונוכחות אישית של עוה"ד בפגישות במשרד הפנים יגדילו באופן משמעותי את הסיכוי להסדרת וקבלת המעמד המבוקש.

למשרדנו ניסיון עשיר והצלחות רבות בתחום זה.

לייעוץ וסיוע משפטי בנושא מוזמנים ליצור איתנו קשר בטלפון: 073-760-0719 
או בלחיצה על כפתור יצירת הקשר. 

הסדרת מעמד לבני זוג נשואים ו/או ידועים בציבור

אזרחים ישראליים רבים לא מודעים לזכותם להסדיר את מעמדם של בני זוגם הזרים – בין אם נשואים ובין אם לא. במסגרת זו, בין הזוג הזר עשוי לקבל בין היתר אשרת עבודה, מתן תעודת זהות ישראלית זמנית ועוד במטרה שיוכלו לחיות יחדיו בישראל.

נהלי משרד הפנים בהקשר זה קובעים כי בני הזוג נדרשים להוכיח את כנות הקשר הזוגי בין בני הזוג והמשך קיומו, וכן לעמוד בבדיקת מרכז חיים משותף בתחומה של המדינה.

הליך הסדרת מעמדם של בני/בנות זוג זרים בישראל המקיימים חיים משותפים ללא נישואין (ולכן תקף גם במקרים של נישואים חד מיניים) כרוך במספר שלבים ועשוי להימשך מספר חודשים ממועד הגשת הבקשה הראשונית עד קבלת אשרת עבודה.

שלב 1 – אשרת עבודה לשנה

בתמצית, נוהל הסדרת מעמד לבני זוג (לא נשואים) דורש בתחילה להגיש שורת מסמכים, חלקם נדרשים להיות מאומתים על ידי חותמת אפוסטיל (חותמת המעידה כי המסמכים ניתנו מטעם רשות או גורם מוסמך במדינת המוצא)או על ידי הקונסוליה הישראלית באותה מדינה. המעידים על מרכז חיים משותף וכנות הקשר. בדיקה זו תערך מדי שנה גם לאורכם של השלבים הבאים בתהליך (אלא אם צוין אחרת).
כמו כן בן הזוג הזר יידרש להחזיק בדרכון זר, התקף לשנתיים לכל הפחות. לאחר הוכחות אלה, בן הזוג הזר זכאי לקבלת אשרת עבודה מסוג ב1 התקפה לשנה.

שלב 2 – הארכת תוקפה של אשרת העבודה

תוקפה של אשרת העבודה מוארך בסיום השנה הראשונה לשנה נוספת, ובסך הכל לשלוש שנים נוספות.. בתקופה זו, רשאי בן הזוג לצאת מגבולות המדינה ולשוב אליה באמצעות אשרת כניסה רב פעמיות (מדי שנה, במעמד הנפקת אשרת העובדה, מונפקות לבן הזוג גם אשרות כניסה ויציאה רב פעמיות).
שלב 3 – תושב ארעי

בסיום תקופה זו, מעמדו של בן הזוג הופך לתושב ארעי למשך ארבע שנים נוספות

שלב 4 – תושב קבע
עם סיומה של תקופת התושבת הארעי, זכאי בן הזוג הזר להגיש בקשה לקבלת מעמד של תושב קבע. מעמד זה מזכה את בן הזוג הזר לתעודת זהות קבועה אולם אינו מאפשר לו להצביע בבחירות לכנסת ולקבל דרכון ישראלי. גם בשלב זה נדרשים בני הזוג להוכיח את מרכז החיים המשותף וכנות הקשר.

במידה ובני הזוג לא יעמדו בבדיקה, משרד הפנים עשוי לסרב לבקשתם. במצב שכזה, בן הזוג הזר נדרש לעזוב את ישראל תוך 14-30 יום.

הסדרת מעמד של בן זוג זר נחשב לממושך ומורכב, וכן נהלים שונים במקרים של סירוב לבקשות מסיבות שונות (העדר מסמכים, שינוי נסיבות מובהק של בני הזוג ועוד). כמו כן הרשויות השונות עשויות לדרוש פעולות, מסמכים וחומרים בהתאם למקרים פרטניים. לכן, בטרם פתיחת ההליך ולשם ניהול מיטבי שלו, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מקצועי ובעל ניסיון שיוכל ללוות את התהליך באופן המקצועי, המהיר והנוח ביותר.

Copyright 2018 @ Iftach Hanan and Co.