איך מקבלים אזרחות ישראלית

קבלת אזרחות ישראלית מוסדרת בחוק האזרחות התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק האזרחות") חוק האזרחות קובע מי זכאי לבקש אזרחות ישראלית ובאילו תנאים ודרישות. למדינת ישראל אינטרס לאזרח כמה שיותר יהודים ועל כן נקבע כי הבסיס לקבלת אזרחות ישראלית הינו בסיס – דם (אזרחות עוברת בירושה מהורים לילדים ללא קשר למקום הלידה).

בחוק האזרחות קבועים מספר סעיפים לקבלת אזרחות ישראלית:

מכוח חוק השבות

ס' 2 לחוק האזרחות קובע כי "כל עולה לפי חוק השבות תש"י – 1950" (להלן: "חוק השבות") יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות". פירושו האופרטיבי של ס' 2 לחוק מאפשר לכל אדם יהודי לעלות ארצה, כאשר העליה ארצה תהיה באשרת עולה. את ביצוע העליה הלכה למעשה ניתן לעשות דרך הקונסוליה הישראלית בחו"ל או לאחר הגעה ארצה במשרד הפנים.

פרט ליהודים, זכאים לעלות ארצה ולקבל אשרת עולה גם בן/בת זוגו של יהודי או צאצא של יהודי עד דור שלישי (נכד של יהודי). יצויין כי המחוקק יצר הפרדה בין חוק השבות וחוק האזרחות. מטרת ההפרדה מאפשרת למחוקק שיקול דעת נרחב בהחלטה האם עולה חדש יקבל אזרחות ישראלית או לא. כך נוצר מצב בו לא כל זכאי שבות, בהכרח יקבל אזרחות ישראלית.

עם זאת, בפועל, מדינת ישראל מעניקה אזרחות לכל מי שעלה לארץ על-פי חוק השבות, אלא אם-כן הוא אינו מעוניין בכך או שהוא "ingrate" אישיות לא רצויה בישראל (מסכן את שלום הציבור וכו').

מכוח ישיבה בארץ

ס' 3 לחוק האזרחות קובע כי מי שערב הקמת המדינה היה נתין ארצישראלי ולא היה לאזרח ישראלי לפי ס' 2  (קרי חוק השבות) יהיה לאזרח ישראלי מיום הקמת המדינה אם נתקיימו בו מספר תנאים בהם: היה רשום כתושב ישראל לפי פקודת מרשם, היה תושב ישראל, היה בישראל מיום הקמת המדינה וכו'.

מטרת ממשלת בחקיקת הסעיף להעניק אזרחות למיעוטים (ערבים, דרוזים, צ'רקסיים, בדואים).

מכוח לידה

ס' 4 לחוק קובע כי אלה יהיו מיום לידתם אזרחים ישראלים מכוח לידה:

מי שנולד בישראל כאשר אביו או אמו היו אזרחים ישראלים, מי שנולד מחוץ לישראל כאשר אביו או אמו היו אזרחים ישראלים, מכוח שבות, מכוח ישיבה בישראל, מכוח התאזרחות, לפי פיסקה (1) (רשימה הכוללת אימוץ וכו'), מי שנולד אחרי מות אחד מהוריו כאשר אותו הורה היה במותו ישראלי.

מטרת הסעיף לאפשר העברה של אזרחות ישראלית לילדים כאשר לפחות הורה אחד ישראלי או היה ישראלי. להענקת אזרחות מלידה ישנם מגבלות אותם קבעה הממשלה. לדוגמא, אזרח ישראלי אשר מתגורר בחול בנו שנולד בחו"ל יהיה ישראלי, הבן של הבן (נכד) אם נולד מחוץ לישראל כבר אינו ישראלי.

אזרחות מכוח לידה וישיבה בישראל

ס'4 קובע כי מי שנולד אחרי הקמת המדינה במקום שהיה שטח ישראל ביום לידתו ולא הייתה לו לפני כן אזרחות אחרת, יהיה לאזרח ישראלי אם ביקש זאת בין גיל 18-21 ובתנאי שהיה תושב ישראל 5 שנים רצופות בתכוף ליום הגשת בקשתו. מטרת הסעיף לאפשר אזרחות ישראלית לתושבי ישראל אשר נולדו אחרי קום המדינה והם חסרי אזרחות אחרת.

אזרחות מכוח התאזרחות

קבלת אזרחות ישראלית מוסדרת בחוק האזרחות התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק האזרחות") חוק האזרחות קובע מי זכאי לבקש אזרחות ישראלית ובאילו תנאים ודרישות. למדינת ישראל אינטרס לאזרח כמה שיותר יהודים ועל כן נקבע כי הבסיס לקבלת אזרחות ישראלית הינו בסיס – דם (אזרחות עוברת בירושה מהורים לילדים ללא קשר למקום הלידה).

בחוק האזרחות קבועים מספר סעיפים לקבלת אזרחות ישראלית:

מכוח חוק השבות

ס' 2 לחוק האזרחות קובע כי "כל עולה לפי חוק השבות תש"י – 1950" (להלן: "חוק השבות") יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות". פירושו האופרטיבי של ס' 2 לחוק מאפשר לכל אדם יהודי לעלות ארצה, כאשר העליה ארצה תהיה באשרת עולה. את ביצוע העליה הלכה למעשה ניתן לעשות דרך הקונסוליה הישראלית בחו"ל או לאחר הגעה ארצה במשרד הפנים.

פרט ליהודים, זכאים לעלות ארצה ולקבל אשרת עולה גם בן/בת זוגו של יהודי או צאצא של יהודי עד דור שלישי (נכד של יהודי). יצויין כי המחוקק יצר הפרדה בין חוק השבות וחוק האזרחות. מטרת ההפרדה מאפשרת למחוקק שיקול דעת נרחב בהחלטה האם עולה חדש יקבל אזרחות ישראלית או לא. כך נוצר מצב בו לא כל זכאי שבות, בהכרח יקבל אזרחות ישראלית.

עם זאת, בפועל, מדינת ישראל מעניקה אזרחות לכל מי שעלה לארץ על-פי חוק השבות, אלא אם-כן הוא אינו מעוניין בכך או שהוא "ingrate" אישיות לא רצויה בישראל (מסכן את שלום הציבור וכו').

מכוח ישיבה בארץ

ס' 3 לחוק האזרחות קובע כי מי שערב הקמת המדינה היה נתין ארצישראלי ולא היה לאזרח ישראלי לפי ס' 2  (קרי חוק השבות) יהיה לאזרח ישראלי מיום הקמת המדינה אם נתקיימו בו מספר תנאים בהם: היה רשום כתושב ישראל לפי פקודת מרשם, היה תושב ישראל, היה בישראל מיום הקמת המדינה וכו'.

מטרת ממשלת בחקיקת הסעיף להעניק אזרחות למיעוטים (ערבים, דרוזים, צ'רקסיים, בדואים).

מכוח לידה

ס' 4 לחוק קובע כי אלה יהיו מיום לידתם אזרחים ישראלים מכוח לידה:

מי שנולד בישראל כאשר אביו או אמו היו אזרחים ישראלים, מי שנולד מחוץ לישראל כאשר אביו או אמו היו אזרחים ישראלים, מכוח שבות, מכוח ישיבה בישראל, מכוח התאזרחות, לפי פיסקה (1) (רשימה הכוללת אימוץ וכו'), מי שנולד אחרי מות אחד מהוריו כאשר אותו הורה היה במותו ישראלי.

מטרת הסעיף לאפשר העברה של אזרחות ישראלית לילדים כאשר לפחות הורה אחד ישראלי או היה ישראלי. להענקת אזרחות מלידה ישנם מגבלות אותם קבעה הממשלה. לדוגמא, אזרח ישראלי אשר מתגורר בחול בנו שנולד בחו"ל יהיה ישראלי, הבן של הבן (נכד) אם נולד מחוץ לישראל כבר אינו ישראלי.

אזרחות מכוח לידה וישיבה בישראל

ס'4 קובע כי מי שנולד אחרי הקמת המדינה במקום שהיה שטח ישראל ביום לידתו ולא הייתה לו לפני כן אזרחות אחרת, יהיה לאזרח ישראלי אם ביקש זאת בין גיל 18-21 ובתנאי שהיה תושב ישראל 5 שנים רצופות בתכוף ליום הגשת בקשתו. מטרת הסעיף לאפשר אזרחות ישראלית לתושבי ישראל אשר נולדו אחרי קום המדינה והם חסרי אזרחות אחרת.

אזרחות מכוח התאזרחות

ס' 5 קובע כי אדם המעוניין להפוך לאזרח ישראלי, אך אינו זכאי לכך לפי אף אחד מהקריטריונים, יכול לפנות לשר הפנים ולבקש ממנו אזרחות, אך קודם לכן עליו לעמוד במספר תנאים:

נמצא בישראל, היה בישראל שלוש שנים, מתוך תקופה של חמש שנים שקדמה להגשת הבקשה, זכאי לתושבות קבע, השתקע בישראל, או שיש בדעתו להשתקע, יודע ידיעת-מה את השפה העברית, ויתר על אזרחותו הקודמת, או הוכיח שיחדל להיות אזרח חוץ לכשיהיה אזרח ישראלי.

הענקת אזרחות ישראלית לפי ס' זה נתונה לשיקול דעתו של שר הפנים. מדיניות הממשלה ומשרד הפנים היא לסרב לבקשות לפי סעיף זה במטרה לשמור על הרוב היהודי בארץ ישראל.

מכוח הענקה

ס' 9 קובע כי שר הפנים רשאי להעניק אזרחות ישראלית לאנשים חשובים, מיוחדים אשר המדינה חפצה ביקרם כגון חסידי אומות העולם, אנשי ספורט, אנשי מדע ואנשי רוח. 

תחת סעיף זה נכנסים גם בני זוג נשואים או ידועים בציבור של אזרחים ישראלים אשר מבקשים אזרחות ישראלית.  על פי אמנות בינלאומיות המבטיחות את חופש הנישואין ואיחוד משפחות – על מדינת ישראל לפעול כדי להסדיר את מעמדם של זרים הנישאים לישראלים.

כאשר מדובר ביהודים בעלי אזרחות זרה, מחילים עליהם ממילא את חוק השבות. כאשר מדובר בלא-יהודים, עליהם להסדיר את מעמדם במסגרת ההליך המדורג – הליך חיים משותפים.

הליך הסדרת מעמד בישראל אשר נקרא גם הליך חיים משותפים ו/או הליך מדורג, מתבצע במשרד הפנים ופונה לשתי אוכלוסיות יעד שונות:

זוגות נשואים

פונה לנתינים זרים אזרחים זרים אשר נשואים לאזרחים ישראלים. במקרה זה חל על בני הזוג נוהל משרד הפנים מס'  5.2.0008 נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי.

ההליך מתחיל בקביעת תור להגשת בקשה להחלת הליך מדורג הליך חיים משותפים על בן הזוג הזר של אזרח ישראלי במשרד הפנים הרלוונטי.

במהלך 6 החודשים הראשונים להליך חיים משותפים, הליך מדורג, מקבל הנתין הזר, אזרח זר אשרת עבודה מסוג ב-1. בתקופה זו מבצע משרד הפנים בדיקה ראשונית של כנות הקשר בין בני הזוג.

עם סיום הבדיקה ולאחר אישור כנות הקשר, יקבל הנתין הזר, אזרח זר בן זוג של אזרח ישראלי, אשרת שהיה זמנית מסוג א/5 אשר תחודש מדי שנה במהלך 4 השנים הבאות של ההליך.

בתום 4 וחצי שנים בהם נמצאים בני הזוג בהליך מדורג, הליך חיים משותפים, יהיה זכאי בן הזוג הזר להגיש למשרד הפנים בקשת התאזרחות.

הגשת בקשת התאזרחות מפורטת, בהתאם לדרישות משרד הפנים, יזכו את הנתין הזר, אזרח זר בן זוג נשוי לאזרח ישראלי באזרחות ישראלית.

הגשת בקשה מפורטת, הכנת מסמכים כנדרש, ניסיון והיכרות מעמיקה עם חוקי ההגירה בישראל, נהלי משרד הפנים ,יבדילו בין הליך קצר ומוצלח ובין הליך ארוך ומייגע.

זוגות לא נשואים – ידועים בציבור

הליך זה פונה לנתינים זרים, אזרחים זרים אשר אינם נשואים לאזרחים ישראלים – בני זוג ידועים בציבור של אזרחים ישראלים. במקרה זה חל על בני הזוג נוהל משרד הפנים מס'  5.2.0009 – נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין.

ההליך מתחיל בקביעת תור במשרד הפנים הרלוונטי להגשת בקשה להסדרת מעמדו של הנתין הזר, אזרח זר ידוע בציבור של אזרח ישראלי. לבקשה יש לצרף מסמכים רלוונטיים אשר מעידים על כנות הקשר בין בני הזוג.

במסגרת הליך חיים משותפים, הליך מדורג להסדרת מעמד של בן/בת זוג של האזרח ישראלי, מבצע משרד הפנים בדיקה מקיפה וקפדנית, בין היתר, באשר לכנות הקשר בין בני הזוג, קיום מרכז חיים משותף בישראל והעדר מניעה ביטחונית או פלילית של מי מהם אשר יש בה כדי להצביע על סיכון הנשקף לביטחון המדינה ו/או לשלום הציבור.

לאחר הוכחת כנות הקשר בין בני הזוג, ידועים בציבור, יקבל הנתין הזר, אזרח זר אשרת עבודה מסוג ב/1, תקפה ל – 12 חודשים. את האשרה ניתן להאריך מדי שנה במהלך 3 השנים הראשונות של הליך חיים משותפים, הליך מדורג.

בתום 3 השנים הראשונות של ההליך, בהעדר מניעה ולאחר עמידה בתנאים ודרישות משרד הפנים, יקבל הנתין הזר בן/בת זוג זר של אזרח ישראלי, אשרת תושב ארעי מסוג א/5. האשרה תהיה תקפה ל – 12 חודשים וניתנת להארכה מדי שנה במהלך 4 השנים הבאות של ההליך.

בתום7 וחצי שנים מתחילתו של הליך חיים משותפים, הליך מדורג, זכאי הנתין הזר, בן זוג זר של אזרח ישראלי להגיש בקשה למתן מעמד של קבע בישראל.

לאחר 3 שנים נוספות כתושב קבע בישראל, יהיה זכאי הנתין הזר, אזרח זר, בן זוג של אזרח ישראלי להגיש בקשת התאזרחות למשרד הפנים.

הערמת קשיים ע"י פקידי משרד הפנים הינו דבר שבשגרה והוא מחמיר ככל שעובר הזמן ויותר זוגות מבקשים להיכנס תחת החסות של הליך מדורג לזוגות נשואים או לא נשואים – ידועים בציבור של אזרחים ישראלים.

פניית בני הזוג בהקדם למשרד הפנים הרלוונטי, והגשת בקשה להחלת ההליכים, הליך מדורג הליך, חיים משותפים, על זוגות נשואים או ידועים בציבור יכולים להיות משמעותיים ולעשות את ההבדל בין גירוש מישראל ובין קבלת מעמד קבע או אזרחות ישראלית.

הגשת בקשה מפורטת, הכנת מסמכים כנדרש, ניסיון והיכרות מעמיקה עם נהלי משרד הפנים יבדילו בין הליך קצר ומוצלח ובין הליך ארוך ומייגע.

בכל מקרה בו עולה שאלת הזכאות לקבלת אזרחות ישראלית ,אם מכוח אחד מסעיפי חוק האזרחות, ואם מכוח חוק או נוהל הגירה אחר, מומלץ להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום דיני ההגירה ואזרחות ישראלית.

 

שכר מומחים זרים

שכרו של מומחה זר בהעסקה ארוכת טווח (מעל 90 ימים)

לאור תהליך הגלובליזציה העולמית המתרחש בעשורים האחרונים, חל גידול משמעותי במעבר של כוח עבודה מיומן בין מדינות. בעיקר מדובר בכוח אדם בעל מומחיות ייחודיות שאינה קיימת או קיימת במידה מועטה במדינת היעד.

בארץ, מוגדר "מומחה זר" כעובד בעל מומחיות ייחודית שאין בנמצא בישראל או קיימת במידה מועטה ואשר "הממונה" – רשות האוכלוסין וההגירה, החליט להתיר את העסקתו, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי ובהתחשב, בין היתר, בהוראות החוק והחלטות הממשלה הרלוונטיות ובמאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.

על מנת לקבל היתר העסקה למומחה זר בישראל, ישנם מספר פרמטרים שהמעסיק נדרש לקיים, כאשר העיקרי שבהם הוא שכרו של המומחה הזר.

חוקי ההגירה הרלוונטיים לרבות  סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד- 1974, וחוק הכניסה לישראל – 1952, התשי"ב- אינם מגדירים מהו שכר המינימום אותו יש לשלם למומחים זרים אך מכוחם התקבלו מספר החלטות ממשלה שקבעו כי שכרו של מומחה זר לא יפחת משכר השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק כפי שיקבע ע"י המוסד לביטוח לאומי מדי שנה קרי, 19,604 ש"ח (נכון לשנת 2018).

מקור נוסף לדרישה לכפל השכר הוא נוהל רשות האוכלוסין וההגירה מספר 5.3.0041, אשר מציין לא רק את הדרישה כי שכר היסוד החודשי שישולם למומחה הזר לא יפחת מפעמיים השכר הממוצע במשק למשרת שכיר. אלא בנוסף, מפרט כי הממונה רשאי להציב רף שכר גבוה יותר אם בענף העבודה בו נדרש המומחה הזר, השכר הרגיל גבוה מהשכר הממוצע במשק, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי.

קביעת שכרו של המומחה הזר המועסק בישראל על כפל השכר הממוצע במשק נועדה לעודד העסקת עובדים ישראלים כדרך קבע, ומומחים זרים רק כאשר אין אופציה אחרת.

שכר יסוד של כפל השכר הממוצע במשק, מהווה שכר בסיס ברוטו אשר על בסיסו תחושב תוספת השכר בגין שעות נוספות.

בחישוב שכר היסוד, אין לנכות סכומים בגין מגורים או סכומים נלווים, ואין לנכות סכומים בגין ביטוח רפואי העולים על הסכומים כמפורט להלן:

ניקוי מקסימלי עבור מגורים הולמים (מעודכן לשנת 2018)

סכום בשקלים חדשים

אזור המגורים 

 411.56

 ירושלים

 467.98

 תל-אביב 

 312.01

 חיפה 

 312.01

 מרכז 

 277.37

 דרום 

 255.21

 צפון

כאשר המגורים שסיפק המעביד לעובד הינם בבעלותו של המעביד, לא ינכה משכרו של העובד סכום העולה על מחצית מהסכום הנקוב לעיל. 
בנוסף לסכומים אלו, המעביד רשאי לנכות משכרו החודשי של המומחה הזר בעד הוצאות נלוות סכום מרבי של 92.27 ש"ח.

שיעורי הניכוי בעד דמי ביטוח רפואי (מעודכן לשנת 2018)

הסכום המרבי אותו רשאי המעביד לנכות משכרו החודשי של המומחה הזר כהחזר הוצאות שהוציא בעד דמי ביטוח רפואי, לא יעלה על שליש מהסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו.

כמו כן, תקרת הניכוי המקסימלית משכרו של המומחה הזר לא תעלה על 123.61 ש"ח.

סה"כ ניכויים מותרים על פי החוק

סך כל הניכויים המותרים, יחד עם הניכויים בהתאם לתקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), תש"ס-2000 (להלן – תקנות ניכוי בעד מגורים), ולפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר), לא יעלו על 25% משכרו החודשי של המומחה הזר.

סוגיית חישוב המס למומחה הזר;

מומחה זר יהיה זכאי להכרה בהוצאות שהייה ובשל כך לא יהיה זכאי לנקודות זיכוי, להבדיל מעובד זר שאינו זכאי לניכוי הוצאות שהייה .

חישוב המס למומחה זר יהיה מסך הכנסתו לאחר ניכוי הוצאות שהייה ויחושב לפי שיעורי המס הרגילים בדומה לעובדים שכירים רגילים.

מומחה זר זכאי לנכות מהכנסותיו בזמן שהותו בישראל לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים קלנדריים, סכומים ששילם בעבור לינה או דמי שכירות (ההוצאה מוכרת במלואה) וכן הוצאות בגין ארוחות. (הוצאה שלא תעלה על הנמוך מבין מחצית השכר היומי או 320 ש"ח ליום. נכון לינואר 2017(

הוצאות שמשלם המעביד, כגון ביטוח בריאות, חינוך או כל הוצאה אחרת פרט למפורטת בתקנות, קרי לינה, דמי שכירות, ארוחות – יראו בהוצאות אלה חלק בלתי נפרד משכר עבודתו או מהכנסתו של מומחה החוץ לצורך חישוב המס המגיע ממנו.

הוצאות טיסה אשר הוצאו לצורך ייצור הכנסה יותרו בניכוי, הן לא ייזקפו כשכר עבודה או כתוספת להכנסת מומחה החוץ והן יוכרו למעביד כהוצאה.

בתום שנים עשר החודשים הראשונים המומחה ייחשב כעובד זר רגיל וזאת לצורך חישובי המס.

בכל מקרה בו שוקלים להעסיק מומחה זר בישראל, מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום ההגירה והמיסוי הישראלי והבינלאומי.

Copyright 2018 @ Iftach Hanan and Co.