דיני הגירה | ניוד מומחים
 Global Coporate Immigration Law
יפתח חנן ושות' חברת עורכי דין
0722-575-326
0722-410-455
phone4, phone, contact, telephone, support, call
print2, print, printer

הליך מדורג חיים משותפים

הליך מדורג חיים משותפים


כמעט ישראלים
מדי שנה מגיעים לישראל אלפי נתינים זרים בעקבות בני זוגם הישראלים. הנתינים הזרים, חלקם נשואים לישראלים וחלקם ידועים בציבור של אזרחים ישראלים עוזבים את מדינת מוצאם ומבקשים להשתקע בישראל.

בדומה לרוב מדינות העולם, כניסה וישיבה של נתין זר בישראל מותנית בתנאים ומוסדרת בחוקים, בתקנות ובנהלים לרבות: "חוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952" (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), "תקנות הכניסה לישראל התשל"ד - 1974" (להלן: "תקנות הכניבה לישראל") ונהלי משרד הפנים. בהתאם לחוק הכניסה לישראל, מי שאינו אזרח ישראלי תהיה כניסתו לישראל וכן ישיבתו בישראל ע"פ אשרה בלבד.

נתין זר ובן זוגו הישראלי נדרשים להסדיר את מעמדו של הנתין הזר בישראל. הליך הסדרת מעמד נקרא גם "הליך חיים משותפים" ו/או "הליך מדורג", מתבצע במשרד הפנים, מתחלק לשני סוגים ופונה לשתי אוכלוסיות שונות.

זוגות נשואים
פונה לנתינים זרים אשר נשואים לאזרחים ישראלים. במקרה זה חל על בני הזוג נוהל משרד הפנים מס',  5.2.0008 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי", אשר מכתיב את התנאים והדרישות אשר על בני הזוג למלא. עם עמידה בדרישות משרד הפנים, ולאחר כ - 4 וחצי שנים יכול הנתין הזר להגיש בקשה להתאזרחות או לקבלת מעמד קבע בישראל.
 

זוגות שאינם נשואים
פונה לנתינים זרים אשר הינם בני זוג של אזרחים ישראלים לרבות בני אותו מין (אינם נשואים). במקרה זה חל על בני הזוג נוהל משרד הפנים מס'  5.2.0009 - "נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין" אשר מכתיב את התנאים והדרישות אשר על בני הזוג למלא. עם העמידה בדרישות משרד הפנים, ולאחר כ - 7 וחצי שנים יכול הנתין הזר להגיש בקשה לקבלת מעמד קבע בישראל.

שני הנהלים גם יחד מרכיבים את "ההליך המדורג" ו/או "הליך חיים משותפים" אשר על פיו נדרשים בני הזוג לפעול על מנת להשיג את המעמד המבוקש, אזרחות או תושבות קבע. ההליך עצמו דורש נוכחות אישית של שני בני הזוג במחלקת אשרות במשרד הפנים הרלוונטי עם הגשת הבקשה הראשונה, ולאחר מכן בכל שנה ל"שימוע" בפני פקיד משרד הפנים להערכת  אמיתות וכנות הקשר בין בני הזוג.

הגשת בקשה להחלת הליך מדורג ו/או הליך חיים משותפים על בני הזוג, כוללת הצגת מספר רב של מסמכים בפני משרד הפנים. בין היתר על בן הזוג הזר להציג תעודת לידה, תעודת יושר בהעדר עבר פלילי, תעודת רווקות או תעודת נשואים או תעודת גירושין (אם גרוש) וכן, מכתב מפורט אשר מסביר את היכרות בני הזוג וכנות הקשר בינהם.חלק  מהמסמכים והתעודות, נדרשות להיות מקוריות ו/או עם חותמת אפוסטיל, מתורגמות ומאומתות ע"י נוטריון.

למרות היותם של ההליכים ארוכים, דרישות מדינת ישראל ומשרד הפנים הינן סבירות לחלוטין ביחס לשאר מדינות העולם.

מדינת ישראל היא בין המדינות הבודדות בה יכול אזרח ישראלי לבקש מעמד בעבור בן/בת זוגו הזר למרות שאינם נשואים. לא זו אף זו, מספר חודשים לאחר תחילתו של התהליך יקבל בן הזוג הזר אשרת עבודה (ב/1) שתאפשר לו לעבוד באופן חוקי בישראל.

החוקים, התקנות והנהלים אשר מרכיבים את ההליך המדורג / הליך חיים משותפים, לגיטימיים וסבירים ביחס לכל מדינות העולם לרבות מדינות המערב המתקדמות. יחד עם זאת, הדברים משתנים כאשר מדובר בזוגות מעורבים אשר מסיבות שונות נפרדים רגע לפני שהנתין הזר מקבל את המעמד המיוחל, בסיום ההליך המדורג.

נסיבות לפירוק זוגיות אינם מנת חלקם של זוגות מעורבים בלבד. עם זאת, פירוק זוגיות במקרה של זוגות מעורבים, יכול במקרים רבים להשאיר את הנתין הזר ללא מעמד ובסכנת גירוש מיידית.

בהתאם לנהלי משרד הפנים, נתין זר המבקש לקבל מעמד בישראל חייב להשלים את ההליך המדורג / חיים משותפים במלואו. פרידה מבן/בת הזוג הישראלים מספר שבועות ואפילו ימים לפני סיומו של ההליך המדורג יזכו את האזרח הזר במכתב ממשרד הפנים ובו הודעה כי לא עמד בדרישות לקבלת מעמד בישראל וכי עליו לעזוב את ישראל.

נסיבות פרידתם של בני הזוג אינן רלבנטיות במקרה זה ולא יזכו להתחשבות מצד משרד הפנים אלא במקרים נדירים בלבד, לאחר פניה לוועדת השגה לזרים.

הנה כי כן, יכול להיווצר מצב בו הנתין הזר התגורר בישראל למעלה מ - 7 שנים, במקרה של בני זוג לא נשואים, ולמעלה מ - 4 שנים במקרה של בני זוג נשואים, ובכל זאת למצוא את עצמו ללא מעמד ובסכנת גירוש. נסיבות פרידת בני הזוג אינן מהוות פקטור בהחלטת משרד הפנים בעת קבלת ההחלטה כי בני הזוג לא עמדו בדרישות ההליך. פגיעה פיזית של האזרח הישראלי בנתין הזר, עזיבתו, בגידה ועזיבה לא יעשו חסד עם הנתין הזר ולא יזכו להתחשבות ברוב המקרים . גם היותם של ילדים בסיפור, ברוב המקרים לא ישנו את רוע הגזירה.

נוהלי משרד הפנים במתקונתם הנוכחית, יחד עם חוסר יכולת של פקידי משרד הפנים (למרות רצון עז לפעמים) לעזור, משאירים בידיו של האזרח הישראלי כוח רב ויוצרים חוסר שיוויון משווע בין בני הזוג.

במקרים מסוימים חוסר גמישות בפירוש נהלים הופכים הליך ליבראלי, מתקדם ונאור, להליך חשוך אשר פוגע בזכויותיו הבסיסיות של הנתין הזר המתגורר בישראל. על מנת לשנות את המצב הקיים ורוע הגזירה במקרים של פרידה בין בני זוג מעורבים, יש צורך בשינוי נהלי משרד הפנים כפי שהם כיום ביחס להליך זה.

גם הענקת שיקול דעת נרחב יותר לפקידי משרד הפנים, יכול לעשות את העבודה כאשר הנסיבות לפרידת בני הזוג, יחד עם הקרבה לסיום ההליך מאפשרים התחשבות באלו אשר הגיעו לישראל בעקבות בני זוגם, השאירו הכל מאחור והפכו לכמעט ישראלים.

יפתח חנן, עו"ד - HI-Immigration Law Office

פרטי התקשרות
0722-575-326
0722-410-455


iftach@hi-immigrationlaw.com

נחלת יצחק 8 תל אביב
 
שאלה? ייעוץ?
מלאו פרטיכם בטופס הבא וניצור קשר בהקדם: