אשרת עולה ובודק עלייה

חוק השבות מגדיר את זכותו הבסיסית של כל יהודי לעלות למדינת ישראל. החוק אף מגדיר יהודי כמי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר. כמו כן, החוק מתיר כי גם אדם בעל דת אחרת אך צאצא, נכד או בן/בת זוג של יהודי רשאי לעלות לישראל.

הליך הנפקת אשרת עלייה יכול להתבצע בשני אופנים – בקונסוליה הישראלית הרלוונטית בחו”ל בטרם העלייה בפועל או לאחר מכן לאחר העלייה הפיזית לישראל (עד הסדרת מעמדו כעולה, השהייה בישראל מתאפשרת באמצעות אשרת תייר).

אם ההליך מתבצע בקונסוליה הישראלית בחו”ל, נדרש המבקש להציג צילומי דרכון, תעודת לידה מאומתת עם אפוסטיל (חותמת בינלאומית המעידה על כך שהמסמך הונפק מטעם רשות או גוף רשמי במדינה), מסמכי הוכחה על יהדות או זכאות לשבות (דוגמת מכתב מטעם רב קהילה, כתובה של הורים, סבים סבתות ועוד). במקרים שבהם קיים ספק, יכולה הקונסוליה לדרוש השלמות ו\או לדחות את הבקשה.

הליך המבוצע בישראל לאחר המעבר הפיזי כולל קביעת תור להגשת בקשה במשרד הפנים הרלוונטי, הגשת מסמכים המעידים על יהדות וזכאות לעלייה, הגשת מסמכים ל”נתיב” או “לשכת הקשר” (יחידה במשרד ראש הממשלה הבודקת את אמינותם) וכן קביעת תור נוסף במשרד הפנים לאחר אישור הזכאות למתן אזרחות והנפקת האשרה.

לאורך השלבים, רשאי משרד הפנים לדרוש השלמה של מסמכים ומידע מטעם המבקש.

במקרים בהם הבקשה לא מאושרת, הרי שניתן להגיש בג”ץ על ההחלטה.

ליווי משפטי של ההליך מול משרד הפנים יכול לחסוך בירוקרטיה וזמן יקר עבור המבקש, ולאפשר לו לקבל את אשרת העלייה ביתר קלות.

אשרת בודק עלייה לישראל ניתנת לזכאי שבות, שמבקש לבחון אפשרות השתקעות בארץ. לרוב מדובר בזכאי שבות אשר שוקלים לבצע עלייה לישראל ומבקשים לבחון את המגורים בה בטרם קבלת ההחלטה.

לרוב אשרת בודק עלייה (או בוחן עלייה בשמה הנוסף) ניתנת לתקופה של שנה, כאשר ניתן להאריכה לעוד שלוש שנים נוספות. התנאים בהם נדרש לעמוד מבקש הבקשה זהים לתנאי בקשה לעלייה, כאשר בקשת הארכה נבחנת בכפוף לנהלי משרד הפנים.

בין אם מדובר בעלייה או בחינתה, הרי שמדובר בתהליך יסודי הדורש הכנה מקדימה, בפרט לנוכח מורכבות ההליך והשלכותיו. תכנון לקוי וחוסר ניסיון בהכנת בקשת עלייה לישראל, לצד מסמכים נלווים, יאריכו באופן משמעותי את התהליך ויעכבו את קבלת האשרה. לאור זאת, מומלץ להיוועץ בעורך הדין המתמחה בתחום ההגירה בטרם פתיחת ההליך.

משרד עורכי הדין יפתח חנן ושות' מתמחה בדיני הגירה, רילוקיישן וניוד מומחים זרים לישראל

Corporate Immigration Law

You have reached your destination

אשרת עלייה​

חוק השבות מגדיר את זכותו הבסיסית של כל יהודי לעלות למדינת ישראל. החוק אף מגדיר יהודי כמי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר. כמו כן, החוק מתיר כי גם אדם בעל דת אחרת אך צאצא, נכד או בן/בת זוג של יהודי רשאי לעלות לישראל.

הליך הנפקת אשרת עלייה יכול להתבצע בשני אופנים – בקונסוליה הישראלית הרלוונטית בחו”ל בטרם העלייה בפועל או לאחר מכן לאחר העלייה הפיזית לישראל (עד הסדרת מעמדו כעולה, השהייה בישראל מתאפשרת באמצעות אשרת תייר).

אם ההליך מתבצע בקונסוליה הישראלית בחו”ל, נדרש המבקש להציג צילומי דרכון, תעודת לידה מאומתת עם אפוסטיל (חותמת בינלאומית המעידה על כך שהמסמך הונפק מטעם רשות או גוף רשמי במדינה), מסמכי הוכחה על יהדות או זכאות לשבות (דוגמת מכתב מטעם רב קהילה, כתובה של הורים, סבים סבתות ועוד). במקרים שבהם קיים ספק, יכולה הקונסוליה לדרוש השלמות ו\או לדחות את הבקשה.

הליך המבוצע בישראל לאחר המעבר הפיזי כולל קביעת תור להגשת בקשה במשרד הפנים הרלוונטי, הגשת מסמכים המעידים על יהדות וזכאות לעלייה, הגשת מסמכים ל”נתיב” או “לשכת הקשר” (יחידה במשרד ראש הממשלה הבודקת את אמינותם) וכן קביעת תור נוסף במשרד הפנים לאחר אישור הזכאות למתן אזרחות והנפקת האשרה.

לאורך השלבים, רשאי משרד הפנים לדרוש השלמה של מסמכים ומידע מטעם המבקש.

במקרים בהם הבקשה לא מאושרת, הרי שניתן להגיש בג”ץ על ההחלטה.

ליווי משפטי של ההליך מול משרד הפנים יכול לחסוך בירוקרטיה וזמן יקר עבור המבקש, ולאפשר לו לקבל את אשרת העלייה ביתר קלות.

אשרת בודק עלייה לישראל ניתנת לזכאי שבות, שמבקש לבחון אפשרות השתקעות בארץ. לרוב מדובר בזכאי שבות אשר שוקלים לבצע עלייה לישראל ומבקשים לבחון את המגורים בה בטרם קבלת ההחלטה.

לרוב אשרת בודק עלייה (או בוחן עלייה בשמה הנוסף) ניתנת לתקופה של שנה, כאשר ניתן להאריכה לעוד שלוש שנים נוספות. התנאים בהם נדרש לעמוד מבקש הבקשה זהים לתנאי בקשה לעלייה, כאשר בקשת הארכה נבחנת בכפוף לנהלי משרד הפנים.

בין אם מדובר בעלייה או בחינתה, הרי שמדובר בתהליך יסודי הדורש הכנה מקדימה, בפרט לנוכח מורכבות ההליך והשלכותיו. תכנון לקוי וחוסר ניסיון בהכנת בקשת עלייה לישראל, לצד מסמכים נלווים, יאריכו באופן משמעותי את התהליך ויעכבו את קבלת האשרה. לאור זאת, מומלץ להיוועץ בעורך הדין המתמחה בתחום ההגירה בטרם פתיחת ההליך.

Copyright 2018 @ Iftach Hanan and Co.