דיני הגירה | ניוד מומחים
 Global Coporate Immigration Law
יפתח חנן ושות' חברת עורכי דין
0722-575-326
0722-410-455
phone4, phone, contact, telephone, support, call
print2, print, printer

אזרחות ישראלית לבני זוג של ישראלים

אזרחות ישראלית לבני זוג של ישראלים


רקע
בעשורים האחרונים ישנו גידול מתמיד בנישואין בין יהודים, אזרחים ישראלים ובין זרים, שאינם יהודים. התופעה נפוצה ביותר בשנים האחרונות וכוללת חתך של כלל האוכלוסייה בישראל ללא הבדלי דת גזע או מין.

בין אם מדובר בבני זוג מאותו מין, או בצעירים ישראלים שהכירו בני זוג בטיול לאחר השירות הצבאי, או בישראלים שהתגוררו בחו"ל והתחתנו, או בישראלים המתגוררים בארץ והתחתנו עם תיירת, או ישראלים שהתחתנו עם עובדת זרה ששוהה בישראל כחוק או שלא כחוק ומבקשים להסדיר את מעמדם בישראל, הסדרת המעמד מלווה בהליך בירוקראטי ארוך ומייגע.

הסחבת הבירוקראטית מכוונת במטרה להקשות עם בני הזוג ולגרום להם לוותר על ההליך. הממסד בישראל למרות היותו ליבראלי לכאורה, אינו מקבל בזרועות פתוחות אזרחים זרים בדגש על אזרחים ממדינות העולם השלישי כגון: תאילנד, פיליפינים, הודו וכו'

עם זאת, החוק והפסיקה בישראל מאפשרים לאזרח ישראלי שהתחתן עם זרה או ידוע בציבור של זרה, להעניק אזרחות ישראלית לזרה, עם עמידה בתנאים הנדרשים.

המסגרת החקיקתית
חוק האזרחות התשי"ב - 1952 (להלן: "חוק האזרחות")[1], סעיפים 5-9 קובעים כי ניתן לקבל אזרחות ישראלית מכוח התאזרחות.

 ס' 5 (א) לחוק קובע:
"בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה:
(1)   נמצא בישראל;
(2)   היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;
(3)   זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע;
(4)   השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;
(5)   יודע ידיעת-מה את השפה העברית;
(6)   ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח-חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי.

ס' 5 (ב) קובע:
(ב)  מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות."

ס' 7 לחוק האזרחות, פוטר אזרח זר הנשוי לישראלי מלעמוד בתנאים הקבועים בס' 5 (א) לחוק וקובע:

"בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)."

יצוין כי,  הענקת אזרחות ישראלית אינה אוטומטית, ולשר הפנים שיקול דעת מנהלי בכל מקרה לגופו כפי שנקבע בבג"ץ  754/83 כריסטופר מרק רנקין נ' שר הפנים[2]: 

"א. (1) כוחה של הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952, הוא, כי בן- זוג יכול לקבל אזרחות ישראלית על-ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים המיוחדים, הקבועים בסעיף 5(א) לחוק האזרחות. אין כוחה של הוראה זו לבטל את הצורך בשיקול-דעתו של המשיב (שר הפנים) 1 על-פי סעיף 5(ב) לחוק האזרחות."

" (2) שיקול הדעת, אם להעניק אזרחות לבן-זוג של אזרח ישראלי, הוא שיקול-דעת מנהלי רגיל, וחלות עליו הוראותיו המהותיות והדיוניות של המשפט המנהלי באשר לשימוש בשיקול-דעת מנהלי."
 
הלכה למעשה - זוגות נשואים
הבסיס הנורמטיבי, לצורך הכרעה בבקשה של אזרח ישראלי הנשוי לאזרח/חית זרה, מעוגן בסעיף 7 לחוק האזרחות, הקובע לאמור: "בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)."

על בסיס הוראת חוק זו, קבע שר הפנים נוהל שעניינו "התאזרחות בני זוג זרים" (נוהל מספר 5.2.0008 שעודכן לאחרונה ביום 20.8.2009, להלן: "הנוהל")[3]. מטרתו של הנוהל: "לקבוע את השיטה לטיפול במתן מעמד לבני זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים". הנוהל קובע כי אזרח ישראלי הנישא לזר רשאי להגיש עבורו בקשה לקבלת מעמד בישראל, כאשר במהלך בדיקת הבקשה יינתן לאזרח הזר רישיון שהייה מסוג ב/1, לתקופה של ששה חודשים. עם אישור הבקשה, יינתן לאזרח הזר רישיון לישיבת ארעי (א/5) לתקופה של שנה בכל פעם, ובחלוף ארבע שנים, בהיעדר מניעה לכך, תינתן לאזרח הזר אזרחות ישראלית.

בין היתר, דן הנוהל במצב שבו האזרח הישראלי נמצא בתחומי המדינה ומזמין לישראל את בן או בת הזוג הזרים. במצב מעין כזה, על האזרח הישראלי להגיש בקשה למתן מעמד עבור בן הזוג הזר, בצירוף בקשה לאשרת כניסה. אל הבקשה יצורפו המסמכים הנדרשים.

עוד נקבע בנוהל, כי אם מתעורר חשד בדבר כנות הקשר בין בני הזוג, הם ידרשו להמציא ערבות בנקאית. במקרים חריגים, ניתן לקבוע סכומי ערבות גבוהים או נמוכים יותר, על פי המלצת מנהל לשכת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול. הנוהל קובע מסגרת זמן לאישור הבקשה וזאת לאחר בחינה ראשונית של כנות הקשר בין בני הזוג ועמידה ביתר התנאים והדרישות "אלא אם הבקשה מעוררת חשד לפיקטיביות על פניה".
 
הלכה למעשה - זוגות שאינם נשואים
להבדיל מזוגות נשואים, להם יש חריג בחוק האזרחות (ס'7 לחוק) לפיו הם פטורים מהצורך לקיים את דרישות החוק בהתאם לס' 5-9 לחוק,  לזוגות שאינם נשואים ו/או בני אותו מין אין אזכור חקיקה ספציפי (לקונה משפטית) ובפועל נוהל הטיפול מסתמך על הפסיקה.

בהתאם לאמור לעיל, שר הפנים ומשרד הפנים, מאפשרים לזוגות שאינם נשואים לקיים קשר זוגי בישראל, ומאפשרים לאזרח הזר לקבל תעודת זהות ישראלית ואף תושבות קבע. לצורך הטיפול בבקשה של בני זוג שאינם נשואים או בני אותו מין,, קבע משרד הפנים את נוהל (5.2.0009) "טיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין"[4].

כך קבע בית המשפט המחוזי בפס"ד עת"מ 1255/05 לואיס גונזלס גרסיה נ' משרד הפנים[5]:
"הנוהל בו עסקינן הינו אחד מאותם מקרים חריגים, אשר בהתמלאות התנאים הקבועים בו, תינתן אשרה או רישיון ישיבה בישראל. בבסיסו של נוהל זה עומדת הכרתה של מדינת ישראל בזכותם של בני זוג, אשר לא באו בברית הנישואין, בין אם מבחירתם הם ובין אם מכורח דיניה של מדינת ישראל, לממש את זכותם לחיי משפחה ולחיים משותפים בתחומיה, וזאת בצד התפתחותו של מוסד ה"ידועים בציבור" והשתרשותו במשפט הישראלי (ראה לעניין זה עניין רוזנברג, סעיפים 10-14).

זכות היסוד לשוויון נותנת משנה תוקף לתמורות אלו בחברה הישראלית, והיא שעומדת בבסיס החובה לנהוג בבני זוג שאינם נשואים, בין שאלה בני זוג מאותו המין ובין שאלה בני זוג ממינים שונים, באופן שווה:

הנוהל בו עסקינן הינו אחד מאותם מקרים חריגים, אשר בהתמלאות התנאים הקבועים בו, תינתן אשרה או רישיון ישיבה בישראל. בבסיסו של נוהל זה עומדת הכרתה של מדינת ישראל בזכותם של בני זוג, אשר לא באו בברית הנישואין, בין אם מבחירתם הם ובין אם מכורח דיניה של מדינת ישראל, לממש את זכותם לחיי משפחה ולחיים משותפים בתחומיה, וזאת בצד התפתחותו של מוסד ה"ידועים בציבור" והשתרשותו במשפט הישראלי (ראה לעניין זה עניין רוזנברג, סעיפים 10-14).

זכות היסוד לשוויון נותנת משנה תוקף לתמורות אלו בחברה הישראלית, והיא שעומדת בבסיס החובה לנהוג בבני זוג שאינם נשואים, בין שאלה בני זוג מאותו המין ובין שאלה בני זוג ממינים שונים, באופן שווה

"וכי הפרידה מבן-זוג מאותו מין קלה יותר מפרידה מבן-זוג מהמין השונה? האם חיי השיתוף בין בני אותו מין שונים הם, מבחינת יחסי השיתוף והאחווה וניהול התא החברתי, מחיי שיתוף אלה בין בני-זוג ממין שונה?" (בג"צ 721/94 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' יונתן דנילוביץ, פ"ד מח (5) 749, 762)."
 
בין אם מדובר בנשואים אזרחיים ובין אם מדובר בבני זוג ידועים בציבור, לשר הפנים ולמשרד הפנים (הזרוע המבצעת) יש את הסמכות ע"פ חוק, הכוח והיכולת להחליט בדבר עתידם של בני הזוג בישראל והדרך שעליהם לעבור עד להסדרת מעמדו של הזר בישראל.

פרט להליך הבירוקראטי הארוך, הערמת קשיים על בני הזוג נועדה למנוע נישואים פיקטיביים, וקבלת אזרחות ישראלית שלא בתום לב. הצגת תעודות לרבות תעודת נישואין אינן מהוות ערובה לקבלת הבקשה ע"י משרד הפנים והמשרד מבצע בדיקות מעמיקות וקפדניות לבדיקת כנות הקשר בין בני הזוג.

תקופת המבחן של ההליך המדורג מתחילה רק לאחר שמשרד הפנים משוכנע בכנות הקשר ובתנאי שלאזרח הזר אין מניעה ביטחונית או פלילית להישאר בישראל.

אנו במשרד עוה"ד HI Immigration Law מתמחים בהסדרת מעמד לזוגות נשואים ו/או ידועים בציבור של אזרחים ישראלים. במהלך השנים זכינו להצלחות רבות בתיקים מורכבים ומורכבים מאוד כאחד. לעוה"ד במשרדינו ידע וניסיון רב בעבודה אל מול לשכות רשות האוכלוסין וההגירה בכל רחבי הארץ והצלחות מוכחות בניהול תיקי התאזרחות בישראל.

[1] חוק האזרחות, התשי"ב – 1952 (7)
[2] בג"צ מס' 754/83 כריסטופר מרק רנקין נ' שר הפנים, 16/11/1984
[3] נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי
[4] טיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין
[5] עת"מ 1255/05 לואיס גונזלס גרסיה נ' משרד הפנים (תל-אביב-יפו), 17/08/2005

פרטי התקשרות
0722-575-326
0722-410-455


iftach@hi-immigrationlaw.com

נחלת יצחק 8 תל אביב
 
שאלה? ייעוץ?
מלאו פרטיכם בטופס הבא וניצור קשר בהקדם: